דרישה, חושן משפט שמא:א
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 341:1
Open in the reader →1שאינו יכול כו' טעמו דס"ל דדין שאלה כדין הלואה והביא ראיה מהא דתניא טלית שאולה עד ל' פטורה מציצית ורש"י מחלק דוקא הלואה דלהוצאה ניתנה אבל שאלה דחוזרת בעין חוזר מיד וההוא דטלית מיירי כשלא תבעה המשאיל להחזיר לו אפ"ה לאחר ל' חייב בציצית מפני מראית העין מפני שאין דרך להשאיל יותר מל' יום ולכך צריך לעשות לה ציצית והביא ראיה לדבריו ע"ש וא' מראיותיו הוא מהא דתניא המשאיל חלוק לחבירו לילך בו לבית האבל אין רשאי לשאלו עד שיצאו ימי [האבל וברגל עד שיצאו ימי] הרגל ובמשת' עד שיצאו ימי המשתה משמע הא סתמא אפי' קודם שיצאו ימי הרגל והמשתה נוטלו ע"כ ולעד"נ דאין ראיה כ"כ מזה דר"ת לא אמר אלא בשואל סתם משא"כ זה דשאלו לילך לבית האבל ואינך דלא מיקרי שאלה סתם כ"כ אלא מיעוט דלא השאיל לו אלא לילך לבית האבל או למשתה וקמ"ל דל"ת דבהליכה א' סגי וכדעת הרמב"ם בסמוך וק"ל: