דרישה, חושן משפט שמב:א
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 342:1
Open in the reader →1אין השואל רשאו להשאיל מהרי"ק בשורש ו' כתב דאפילו אם היה השואל הראשון קל כבקלים והשני אדיר שבאדירים אפ"ה אסור וקשה מ"ט דהא טעמא שמא יבריחו השני לא שייך כאן ודוחק לומר בזה משום לא פלוג חז"ל והיה נראה לומר דמ"ש שאסור היינו לענין שאם השאיל מעצמו ואח"כ נתקלקל ביד שני מחמת אותה מלאכה דלא מיקרי שואל ויהיה פטור כדין מתה מחמת מלאכה וזהו ג"כ טעם דלא ישאיל אפילו ס"ת וכמש"ר ומדסתם משמע אפי' במקום דלא שייך שמא יבריחם קאמר דאסור אלא ודאי לענין שאם נתקלקל ביד האחר אפי" מחמת הכרייה קאמר וכדמסיק רבי' ואם היה מותר להשאילה היה פטור כדין מתה מחמת מלאכה ומזה נלמד דאם יקבל זה השואל עליו לשלם אם יתקלקל יותר להשאילו בפרט בדבר מצוה דניחא ליה לאינש למיעבד מצוה בממוניה היכא דאין לחוש שהשני יבריחם וק"ל. ומה"ט נמי נראה הא דקיי"ל דמותר לאדם להתעטף בנולית של מצוה של חבירו שלא ברשות וכן להניח תפילין מה"ט דניחא ליה לאינש כו' ונ"מ אם יתקלקל מתוך כך חייב לשלומי ליה כיון דלא הוא שואל מדעת וק"ל: