דרישה, חושן משפט שנט:ג
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 359:3
Open in the reader →1וכתב א"א הרא"ש ז"ל דוקא שאין התשלומין בעין כו' עיין בהרא"ש שם ומ"ש ב"י עליו ולעד"נ פשוט דמוכח מיניה וביה מההוא עובדא דעדיין לא היו בידן העדשים דא"כ ל"ל להנהו שלשה גבורים דדוד לסכן נפשם ולילך דרך מחנה פלשתים לבית לחם לשאול לסנהדרין אי מותר אי אסור הו"ל לשלוח אחר בעלי השעורים ובודאי נתרצו בחילוף זה לקבל עדשים משעורים כיון דעדיפי נינהו אלא ודאי לא היו בידן. עדיין העדשים ולזה אין פשוט שיתרצו הבעלים ואף אם יתרצו שמא מחמת מורא מלכות יתרצו ויש בו צד גזל ולכך הוצרך לשאול והא דכתב הרא"ש אי הוו בידן היו מזכים כו' לאו להוכחה כ"כ דודאי אינה הוכחה כ"כ לדבריו דדילמא לא אמרו זכין כו' אלא בבא ליתן לו מתנה ולא בחילוף דכה"ג אלא קושטא דמילתא לדינא כ"כ וה"ק יראה לי דעדיין לא היו מזומנים כו' וזה מוכח ממ"ש דאל"כ לא היו צריכין לשאול לסנהדרין ומסיק וכתב לדינא דאם היו בידן לא מיבעי' דלא הוצרכו לשאול לסנהדרין אלא אפי' הבעלים לא היו צריכין לשאול דזכין לאדם שלא בפניו והשתא א"ש מש"ר כההיא דמייתי עלה משום דמוכח כן מיניה וביה וק"ל: