דרישה, חושן משפט שסז:ב
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 367:2
Open in the reader →1וכן אם עשאוהו ב"ד שליח כו' שם במשנה ופירש"י תקנת' עבדו רבנן מפני תקנת השבים שלא נחייב לזה להוציא מנה בהוצאת הדרך עכ"ל וכ"כ נ"י וכן הוא באשר"י שם ז"ל אבל נותן לשליח ב"ד מפני תקנת השבים שלא ימנעו מלהשיב ולהביא כפרתו תקנו שיתנוהו לשליח ב"ד ויביא כפרתו עכ"ל וכן משמע בהג"א שם שכ' ז"ל ואם היתה ההוצאה מרובה על הקרן (אינו ר"ל דאם הוא שוה להקרן איו מעט פחות ממנו צריך להוציאו דמנ"ל הא דהמשנה סתמא קתני אבל נותן ליד שליח ב"ד אלא ה"ק ואם היתה [הוצאה] מרובה על מה שיחזיר לבעלים קרן הגזילה בזה לא חייבו חז"ל להוציא אלא) נותן ליד ב"ד הקרן והחומש וא"צ להוליכה אחריו וק"ל והיינו ע"פ שיטת רש"י והרא"ש הנ"ל שמשום ת"ה הקילו ואם נאמר שרבי' ס"ל כוותייהו דהא דכתב ברישא יוליכנו אחריו אפי' למקום רחוק ר"ל מן הדין מחוייב להוליכו אחריו אך שמפני שלא יוציא זה כ"כ בהוצאת הדרך תקנו במה שמוסרו לשליח ב"ד והשליח ב"ד יחזיקו אצלו עד שיבוא הנגזל ליקחנו או יביאנו בו על הוצאת הנגזל אבל זה קצת דוקא דא"כ לא הו"ל לסתום אלא לפרש ולכתוב דמפני התקנה הקילו עליו שיתנהו ליד שליח ב"ד ויפטר ועוד דמשמע דשליח ב"ד דומיא דשלוחו של נגזל שעשאו בעדים קתני ובדנתנו ליד שליח דנגזל ודאי מן הדין הוא ולא מן התקנה ולכאורה היה נ"ל לומר דס"ל לרבי' כהתו' שכתבו שם על פירש"י הנ"ל וז"ל משמע מתוך פירושו דנותנו ליד שליח ב"ד והוא שומרו בידו עד שיבוא הנגזל ואינו נראה כו' עד ע"כ נראה דמתניתין איירי לענין אחריות הדרך דמיפטר כשיתן לשליח ב"ד ויש לו כפרה מיד וא"צ לו להמתין עד שיגיע ליד הנגזל כיון שקבלו שליח ב"ד אבל מתקנה לא איירי מתני' כלל עכ"ל מוכח מל' דהתוס' פירשו דמ"ש נותן ליד השליח היינו דמדין תורה ג"כ סגי הכי ונפטר מאחריות הדרך אבל מ"מ צריך הוא ליתן לשליח ב"ד הוצאת הדרך שיוליכנו לבעלים מיד ומש"ה לא נקט נותנו ליד ב"ד דהב"ד ודאי לא יטפלו בהבאתן ליד בעלים וג"כ מש"ה קאמר שליח ב"ד ל' פסיקא ל"ש עשאו גזלן להוליך לנגזל דמשמע דבעינן שהגזלן ישלחנו לשליח שיוליכנו לנגזל אלא שפטור מאחריות הדרך וגם יצא י"ח מיד לענין כפרה וכן הוא דעת רבי' לכאורה והשתא א"ש הא דסתם רבי' וכתב תחלה דאין לו תשובה עד שיגיענו לידו דמשמע דיגיענו הוא או שליח ב"ד על הוצאותיו צריכין עכ"פ אלא שלפ"ז ק' מה שמסיק רבי' וכתב ואצ"ל אם נתן לב"ד שיצא הא מל' התוס' הנ"ל משמע דשליח ב"ד דוקא קתני ולא ב"ד שהם לא יטפלו בהבאת הגזילה ליד הבעלים וגם ק' דהו"ל לרבינו לפרש שיתנהו ליד שליח ב"ד והוא יוליך על הוצאות הגזלן והאחריות יהיה על הנגזל וגם ק' לומר שרבינו סתם דבריו נגד פי' אביו הרא"ש לכ"נ יותר כמ"ש ראשונה ירבי' סתם כל' המשנה דקתני ג"כ תחלה יוליכנו אחריו למדי ואח"כ כתב אבל נותן לשליח ב"ד ור"ל לפירש"י והרא"ש דדוקא מכח התקנה הוא נותן ולא מדין תורה וכן מוכח ל' הרמב"ם כרש"י דכתב הרמב"ם בפ"ז דגזילה ז"ל ואם הביא את הגזילה ואת החומש לב"ד שבעירו הרי מביא אשם ותתכפר לו והב"ד מטפלים בה עד שתגיע לבעלה כו' הרי דס"ל ג"כ דסגי בנתינה ליד הב"ד ולא כדעת התוס' הנ"ל ומה שכתב הב"ד מטפלים בה אינו ר"ל ששולחין להנגזל הגזילה עם שליח מיוחד או מביאין לו בעצמן אלא ר"ל מטפלין בה בעודן בידן דאם הוא כסות צריך שיטוח וניעור או קבורה בדבר שצריך קבורה כמבואר בסי' רצ"ב ורס"ז בדין אבידה ופקדון ויהיו בידם עד שיבואו הבעלים ויגיעו לידם.