דרישה, חושן משפט שצ:ו
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 390:6
Open in the reader →1ול"נ דהיאך יתחייבו ע"י שינוי טפי מכי אורחיה כב"י וז"ל אין לו טעם דהא משני רב פפא דאפיך כלב בזקירא וגדיא בסריכא משמע בהדיא דאורחיה דכלב בסריכא וגדיא בזקירא וכדברי הרמב"ם וכך הם דברי הרי"ף וכן היא גירסת הרא"ש וא"ל שרבינו היה גורס דאפיך מפיך כלב בסריכא גדיא בזקירה שהרי הוא עצמו כתב בסמוך ז"ל אבל אם שינו כגון שהכלב קפץ בזקירא והגדי בסריכא הלכך ע"כ נראה לומר שמש"ר ולא נהירא כו' כתבו בריהטא ולא דק עכ"ל וכ"כ בכ"מ שלו אות באות ע"ש ודבריו אינן ברורין כי אין הדעת סובל שיכתוב רבינו שיבוש גדול כזה דבר שעינינו רואות בכל יום יום שהדי בזקירה והכלב בסריכא ע"כ נראה פשוט דהגירסא שהיה ביד רבינו בספרי הרמב"ם בסיפא כך היתה דאם נסרך הכלב ודלג הגדי בין מלמעלה למטה בין ממטה למעלה משלם חצי נזק ובזה דבשניהן אינן חייבין אלא ח"נ היה הגירסא לפניו כגי' הרי"ף רבו כמ"ש הש"ג בשם הרי"ף וכמ"ש לעיל בסמוך אבל בזה נשתנה גירסתו מגירשת הרי"ף שהרי"ף כתב דהא דשניהן בח"נ איירי כשקפצו שלא כדרכן וכנ"ל והרמב"ם כתב איפכא דרישא דחייב נ"ש מלמעלה למטה דאיירי בשלא כדרכן ובכדרכן כתב ע"פ הגירסא הנ"ל דחייב ח"נ וס"ל דמאי דמשני הגמרא בדאפיך מפיך ר"ל רישא דקתני (מלמעלה למטה) [ממטה למעלה] פטורין מיירי בדאפיך מפיך. ופריך א"ה (דבאפיך מיירי להרמב"ם מיפך חייב יותר מבקפצו כדרכו) אמאי פטורין ומש"ה תמה רבי' על הרמב"ם וכתב ול"נ דהיאך יתחייב ע"י שינוי טפי מכי אורחיה אבל על הרי"ף לא ק' מידי ע"פ מ"ש ודו"ק. ובספר הטור שבידינו נפל טעות בהעתקה שהעתיק כל' הרמב"ם שנדפס בספרי הרמב"ם שיבדינו ולא שם המדפיס או המגיה על לבו שהיה לפני רבינו גירסא אחרת ויש קצת ראיה מיניה וביה מדברי רבינו בהעתקתו ל' הרמב"ם שט"ס הוא במה שנמצא ששינה רבינו מל' הרמב"ם הנדפס לפנינו כי ז"ל שם קפצו ממטה למטה משלמין ח"נ והוא שנתלה הגדי ונסרך וקפץ הכלב אבל אם נסרך הכלב כו' ובספרי רבינו נשתנה וכתב האי והוא שנתלה כו' אחר מ"ש מלמעלה למטה חייבים נ"ש אבל לפי מ"ש שהגי' בדברי הרמב"ם היה לפני רבינו בסיפא דבשניהן אין משלמין אלא ח"נ א"ש הא דשינה דהא החילוק בין רישא לסיפא אינו אלא במ"ש ברישא דמלמעלה למטה חייב נ"כ ובסיפא כתב דכה"ג אינו חייב אלא ח"נ ודו"ק: