דרישה, חושן משפט ת:ג
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 400:3
Open in the reader →1וזהו תימה שזהו דומה לטענו חיטים כו' גם הרמ"ה כתב שם בסיפא בהיו הניזקין שנים א' גדול וא' קטן והמזיקין שנים א' גדול וא' קטן כו' דאם לא היה שם ראיה ברורה המזוק פטור דזה דומה לטענו חיטים כו' וכתב שם המ"מ שדין זה פשוט בגמרא וכתב עוד דדין היו הרודפים שנים והניזק א' ודין המזיקין שנים והניזקין שנים שוה הוא והרמב"ם שכתב ברישא דמשלם כמו שאמר המזיק ה"ט כיון שיש מ"מ עדים שא' מהן נגחו ונתחייב לו עכ"פ ל"ד לטענו חיטים והודה לו בשעורים וקמ"ל הרמב"ם זה ברישא במקום דתביעת הניזק אינו אלא על א' מהן ואפ"ה חייב וכ"ש בסיפא כשהניזקין שנים ותביעתו על שניהן דכשיש עדים שא' משניהם נגחו אף שאינן מעידין איזה מהן נגח לזה ואיזה לזה דמ"מ צריך לשלם כמו שאמר המזיק ומ"ש הרמב"ם בסיפא בשנים נזיקין שהוא פטור מיירי שאין שם עדים כלל על הנגיחה אלא שהמזיק מודה ומחולק עם הניזק באיזה נגח לזה ואיזה לזה ומש"ה פטור המזיק כגון טענו חיטין כו' ואשמועינן הרמב"ם האי דינא שם כשתביעתו על שניהן כיון שאין עדים כלל כ"ש ברישא שתביעתו אינו אלא על א' מהן: אבל א' גדול כו' ואין כאן מודה מקצת אבל אי הוי כמ"מ הוה מחויב לישבע ש"ד אע"ג ששניהן תמין הן וגבייתו מהן הוא קנס ומודה בקנס הוא פטור וכל היכא דפטור אם (הוא) [הודה] לא (ימים) [רמי] רבנן שבועה עליה כמש"ר בסמוך בשם הרמב"ם וגם בס"ס שצ"ט דלא אמרינן הכי אלא בשבועת היסת אבל מודה מקצת שהוא ש"ד רמינן עליה וכן משמע לעיל ס"ס ס"ז שכתב בשם הרמב"ם בהדיא דין זה אדין שבועת היסת ע"ש ועי"ל דלא אמרינן מודה בקנס פטור אלא היכא דליכא עדים וכמ"ש לעיל בסימן שמ"ח משא"כ דיש עדים שנגח א' מהשוורים ומשום כדי שלא יצטרך לשלם מהגדול הודה על הקנס וק"ל: