דרישה, חושן משפט תז:א
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 407:1
Open in the reader →1מכור לכשיתפסנו עיין בפרישה ולכאורה היה נראה לומר דכ"ר כן משום דגם בימי התנאים שגבו קנס יש נ"מ בתפיסה דבלא תפיסה יכול המזיק לסלוקיה בזוזי אפי' לכ"ע אבל לאחר שתפסו מהני מה שהוא מוחלט לו שאין צריך ליתנו למזיק לפדותו ויש להביא ראיה לזה מסוגיא דגמ' דלשם (ד' ל"ג ע"א) דקאמר אפלוגתא דר"ע ור"י במאי קמיפלגי ר"י סבר ב"ח הוא וזוזי הוא דמסלק ליה ור"ע סבר שותפי נינהו מאי בינייהו הקדישו ניזק א"ב דלר"ע הוי הקדש ולר"י לא הוה הקדש ע"כ ומדלא קאמר האי נ"מ דלר"י מצי לסלוקי' ולר"ע ל"מ לסלוקי' משמע שגם לר"ע מצי לסלוקי' בזוזי וק"ל ואע"פ שאכתי לאחר שתפס לא מצי לר"ע לסלוקיה בזוזי ולר"י ודאי לעולם מצי לסלוקי' מ"מ לא רצה הגמ' לומר האי נ"מ דבינייהו כיון דאינו בכל ענין אבל התו' כתבו שם בהדי' דהומ"ל האי א"ב דלר"ע לא מצי לסלוקי' ולר"י מצי לסלוקי' ועוד א"ב טובא אלא חד מינייהו נקט ע"ש גם בתו' דף ל"ט בד"ה אין מעמידין כו' משמע דדוקא לר"י מצי לסלוקי' הא לר"ע לא מצי לסלוקי' אפילו בלא תפיסה ע"ש: ואפילו אם נשתמש בו הלוקח צריך לשלם לו ואע"פ שהגוזל בהמת חבירו ועשה בה מלאכה פטור מתשלומין כמש"ר בסי' שס"ג התם ה"ט דבהמה כמטלטלים הנגזלין וקנייה הגזלן לעניין זה משא"כ שור המזיק דבכל מקום שהוא ברשות הניזק הוא ודינו כקרקע וכספינה דנתבאר שם ובסי' ש"ע דצריך לשלם מה שנהנה מהם: