דרישה, חושן משפט תיט:א
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 419:1
Open in the reader →1כשבאין להגבות לניזק נזקו כו' בב"ק דף ז' רמי ליה אביי לרבא [עב"ח שהביאו] פירש"י בהכי מיתרצא קרא במטלטלין ישיב אפילו סובין ובשדות יתן מיטב ושוב גרסינן שם דף ט' ז"ל רב הונא אמר או כסף או מיטב ואי לית ליה ישיב אפילו סובין ואינו יכיל לומר למזיק טרח ומכור ואייתי לי זוזי וכתבו התוס' והרא"ש בשם הרי"ף דהלכה כרב פפא דס"ל דמטלטלי מיטב מיקרי ודייק הרא"ש דאפי' אית ליה כסף או קרקע הרשות בידו ליתן לו אפילו סובין וז"ל דלקמן אמרי' א"ל רב כהנא לרבא טעמא דכתב רחמנא והמת יהיה לו הא לאו הכי הו"א נבילה דמזיק הוה השתא אי אית ליה לדידיה יהיב ליה דאמר מר ישיב אפי' סובין נבילה דידי' מיבעיא ואי איתא לדרב הונא לימא דאיצטריך קרא דאית ליה כסף או מיטב אלא כו' ושם לפני זה כתב הרא"ש ז"ל כל שמוטל עליו לפרוע בין לניזקין בין לב"ח פורע לפי דעתו ולא לפי דעת הגובה כגון אם יש לו כמה קרקעות שכולן עידית יתן לו איזה שירצה כו' וכן אם יאמר הניזק תן לי בינוני' והמזיק אומר איני רוצה כי הם חביבים עלי אין כופין אותו ליתן ולא שייך למימר בזה הורעת כחן של ניזקין אצל בינונית (כלומר והתורה אמרה לשלם לו אפי' מעידי') דלא הורע כחו טפי מינייהו דכשם שלא יכול לדחותו מעידית אל עידי' ולעולם אין כופין למשלם ליתן מנכסי' אלא מה שלבו חפץ ובלבד שלא יפחות לו מדינו כו' אלא שאם ירצה ליתנו לו כיוקרא דלקמיה צריך ליתן לו כדהשתא כו' ע"ש ונלמד ממ"ש דהברירה ביד המזיק דאם יש בידו כסף או עידית הרשות בידו ליתן לו שוה כסף אפי' סובין וכמ"ש הרא"ש הנ"ל ומשום דגם הוא נקרא מיטב והרשות בידו ליתן לו מאיזה מיטב שירצה ומינה דאם הניזק חפץ במטלטלין והמזיק אינו רוצה ליתנם לו כ"א עידית שבקרקעותיו שהדין עם המזיק שלפי דעתו משלם ואף שהרא"ש כתב בלוה ומלוה שאע"פ שגם הלוה לפי דעתו משלם מ"מ אם רוצה המלוה מטלטלין הדין עמו כמש"ר בסי' ק"א שאני מלוה דהלוה לו כסף מש"ה דינו לכתחלה כסף או הדומה לו דהיינו שוה כסף משא"כ ניזק שדינו לכתחלה אפילו סובין אף שיש לו כסף או עידית וק"ל והארכתי בזה כדי לאפוקי ממ"ש ב"י כאן על דברי רבי' ע"ש ואני אומר שמעולם לא עלתה על דעת רבי' להשוותן בזה אלא מיירי כשהמזיק רוצה ליתן לו מטלטלין והניזק חפץ בעידית וכמ"ש בפרישה ע"ש ודוק: