דרישה, חושן משפט מב:יח
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 42:18
Open in the reader →1ואם כתב בו דינרין כסף כו' הנה אעתיק לך ל' הברייתא והגמרא ומתוכו נלמד דברי רבינו ת"ר כסף דינרין ודינרין כסף אין פחות מב' דינרין כסף כסף בדינרי אין פחות משני דינרי זהב כסף (פי' אינו נותן לו כסף פחות מכשוה ב' דינרי של זהב) זהב דינרין ודינרין זהב אין פחות מב' דינרין זהב זהב בדינרין אין פחות מב' דינרין כסף זהב אמר מר זהב בדינרין אין פחות מב' דינרין כסף זהב ואימר דהבא בתרי דינרי דהבא קאמר אמר אביי יד ב"ה על התחתונה א"ה רישא דקתני כסף בדינרי אין פחות מב' דינרין זהב כסף אמאי אימא כספא נסכא בתרי דינרים כספא קאמר (דיד ב"ה על התחתונה) אמר ר"א רישא דכ' דינרי סיפא דכ' דינרין ומנא תימרא דשאני בין דינרי לדינרין דתניא כו' עד מעשה ועמדו קינין בירושלים בדינרי זהב ואמר רשב"א אני נשבע אם אלין דוד שיהיו בדינרין כו' ע"ש וכתבו התוס' שם ז"ל אר"א רישא דקאמר דינרי דדינרי אינו משמע אלא של זהב אבל דינרין משמע בין של כסף בין של זהב ולהכי מוקמינן ההוא דסיפא בשל כסף משום דיד ב"ה על התחתונה כדמשני אביי ול"ג בסיפא אלא אמר ר"א דהוה משמע דלא קאתי לשנויי להא דאביי ונראה לומר דאכולהו ברייתא קמייתא קאמר ר"א דכ' דינרי ואפ"ה כסף דינרי ודינרי כסף מוכח דהוי של כסף מדלא קאמר בדינרי בבי"ת דאי מודה ר"א דברישא דקמייתא לא מיירי בדכ' דינרי א"כ אמאי לא מפליג בין דינרי לדינרין שבזה יש חילוק בכתוב בבי"ת ובזה אין חילוק אבל אין לומר דכסף דינרי ודינרי כסף הוי של זהב דזה לא הוי דיבור ואין שום אדם כותב כן א"נ בכה"ג בדינרי כסף וכסף דינרי איכא לספוקי ויחלוקו כו' (קצרתי בהעתקתי מפני שרבינו לא תפס להאי תירוצא דא"נ כו') ואסקי התוס' שם וכתבו דמ"ש ר"א ומנא תימרא כו' דתניא כו' לפי גי' הספרים הנ"ל אין ראיה משם כ"א לפי גי' דת"כ דגרסינן מעשה ועמדו קינין בדינרי זהב כו' ואח"כ לא אלין עד שיהיה בדינרין של כסף כו' דלפ"ז מוכח שפיר מדשינה וכ' דינרי גבי זהב ודינרין גבי כסף עכ"ל התוס' בקיצור עם קצת שינוי לשונם לתוס' ביאור כי נבוך הוא מאוד ומטושטש ודוק ולפי מ"ש התוס' בתחילה דדינרי הוא של זהב לעולם לא הוצרך בברייתא לכתוב זהב אצל דינרי אלא מדכ' בסוף עד שיהא קינין בדינרין של כסף ושם הוצרך לכתוב ש"כ כיון דל' דינרין משמע בין ש"כ בין של זהב כמ"ש התוס' הנ"ל ובקינים לא שייך למימר המע"ה כתב נמי ברישא עמדו הקינים בדינרי ש"ז וק"ל. וכל' התוס' כתב נמי הנ"י דדינרי הוא ודאי של זהב ובדינרין יש להסתפק והמע"ה ועפ"ז מבוארין ג"כ דברי רבינו וכמ"ש בפרישה: ואם כתוב בו דינרי כסף או כסף דינרין נותן לו ב' דונרין ש"כ כן הוא גי' מקצת ספרים בקמייתא בלא נו"ן ג"כ ובבתרייתא בנו"ן ובסיפא ג"כ גרסינן כ' זהב דינרין או דינרי זהב. ובדפוס ב"י כתב ברישא בשניהן דינרין בנו"ן וכלשון הברייתא הנ"ל ובפרישה כתבתי את הנ"ל לגרוס ברישא בשניהן דינרי בלא נו"ן וכאוקימתא דר"א ע"פ פי' התוס' הנ"ל מיהו יש ליתן טעם לגירסת הספרים הנ"ל ולומר דאורחא דלישנא נקט דכשמתחילין לומר דינרי אז דינו לפרש באיזה דינר איירי בדינרי זהב או בד"כ בדביקות וכשמתחיל לומר כסף אז דרכו לומר אח"כ דינרין אבל ה"ה אם אמר דינרין כסף או כסף דינרי נמי דינא הכי וכעין זה כתבו התוס' שם בדיבור הנ"ל אענין אחר ע"ש. ובב"י כתב ז"ל והרי"ף והרמב"ם השמיטו האי חילוק בין דינרי לדינרין וכתב המ"מ משום דעתה בזמנינו ולשונינו אין חילוק ונותן לו הפחות עכ"ל ב"י ועיין ברי"ף שבידינו שהזכירו בדף ר"מ ע"ש וצ"ל שהגה"ה היתה מבחוץ והגיה אותה מבפנים אחד מהתלמידים וטעו: