דרישה, חושן משפט מב:כ
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 42:20
Open in the reader →1כההוא שטרא דהוה וכו' ז"ל הגמרא שם ההוא דהוה כתב ביה שית מאה וזוזא שלחה רב שרביא לאביי שית מאה איסתרי וזוזא או דלמא שית מאה פריטי וזוזא א"ל דל פריטי דלא כתבי בשטר אסוכי מסכין להו (ופירש"י עושין מהן סכום בדינרין מקצ"ב פרוטות עושין דינר) מאי אמרת שית מאה איסתרא וזוזי יד בע"ה על התחתונה עכל"ה ע"פ גירסת ר"ח וכר"ח יד בע"ה על התחתונה ולית ליה אלא איסתרא דאינון פלגא דזוזא והתוס' הקשו על פירושו לפי גירסתו דגרס מאי אמרת כו' דכל מה אמרת שבתלמוד לא מאי והכא קאי לפי פירושו ומש"ה כתבו דלפי גירסא דמאי אמרת צ"ל דיד בע"ה על התחתונה כפי' רש"י שנוטל זוזי וד' זוזי באיסתרא (ר"ל סלע צורי ודוקא היכא דכ' איסתרא פשיטי פי' סלע מדינה כן הוא ל' רשב"ם) אבל לספרים דגרסי אלא מאי איכא למימר אי שית מאה איסתרא וזוזא אי שית מאה זוזי וזוזא יד בע"ה על התחתונה לפי אותן הספרים יכול בטוב לפרש דאיסתרא פחות מזוזא והוי הני זוזי זוזי צורי ע"כ לשון התוס' ונראה דכוונת התוס' הוא דלגי' מאי אמרת כו' לא קאמר ליה אביי מאי אמרת בל' איבעיא וספיקא אי ר"ל שית מאה איסתרא וזוזא או שית מאה זוזי וזוזא אלא למאי דאיבעיא ליה לר"ש אי הו"ל שית מאה פריטי וזוזא או שית מאה איסתרא וזוזא השיב לו אביי לפי דבריך דלא נסתפקת אלא בפריטי או איסתרא ובפריטי פשוט לך דליכא לאסתפוקי נמצא דלא נשאר לפנינו לומר במשמעות השטר אלא שית מאה איסתרא וזוזא. אלא דבאיסתרא גופא איכא לספוקי אי ר"ל איסתרא דסלע צורי או ס"מ דהוא שמינית שבסלע צורי מש"ה א"ל דיד בע"ה על התחתונה ואיני נותן לו אלא איסתרא דס"מ שהוא פלגא דזוזא צורי ועל גי' זו דמאי אמרת ופירושו דר"ח הנ"ל קשה להתוס' דא"כ קאי אמאי אמרת לפי האמת דפירוש של שטר שית מאה איסתרא וזוזא ואין זה כשאר פי' מאי אמרת שבתלמוד וכתבו דלגי' מאי אמרת צ"ל דמה שהשיב לו ידו ע"ה אין פירושו כנ"ל אלא ר"ל דיתן לו זוזי וכך השיב לו אביי אתה לא נסתפקת אלא בפריטי או באיסתרא והשתא דפריטי פשיטא דל"ל מאי אמרת לפי דעתך דיתן לו שית מאה איסתרא והיינו לכל הפחות סלע מדינה ע"ז א"ל דז"א אלא יד ב"ה ע"ה ואינו נותן לו אלא שית מאה זוזי וזוזא וזוזי הללו זוזי מדינה שד' מהן הן בסלע מדינה כמו שד' זוזי צורי הן בסלע צורי. ואע"ג דמל' רשב"ם משמע התם דסתם איסתרא ר"ל סלע צורי התוס' לא פירשו כן לפי שיטתם ומסקי התוס' דלגירסת הספרים דגרסי מאי איכא למימר אי ת"ר איסתרא וזוזא או ת"ר זוזי וזוזא כו' ור"ל דלפי גי' זו כך השיב לו אביי חלוקתך אי ר"ל ת"ר פריטי אי ת"ר איסתרא בהני חלוקות לא תיבעי לך אלא בהא איכא לאיבעיא אי הו"ל ת"ר איסתרא או ת"ר זוזי ובין הני חלוקות אומרים דידו על התחתונה ואינו נותן לו אלא ת"ר איסתרא שהוא חצי זוזא צורי ועוד זוז וזהו שסיימו התוס' וכתבו דלגירסא זו הוי הני זוזי זוזי צורי ור"ל לאפוקי לפי' שכתב לפני זה דידו ע"ה ר"ל דיתן לו זוז דלאותו פי' ר"ל זוזי מדינה (וכמ"ש דאל"כ מה השיב לו אביי דידו על התחתונה ליתן לו זוזי צורי דלמא דעתו דרב שרביא הוה ליה ליתן איסתרא מדינה שהוא פחות יותר וק"ל) וגם לפי' ר"ח קמא דידו ע"ה ר"ל דיתן לו איסתרא ג"כ צ"ל דזוזי ר"ל צורי וכמ"ש לעיל אלא משום דאותו פי' דחו התוס' מש"ה לא כתבו כלום אליביה ודוק: