דרישה, חושן משפט תכד:יא
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 424:11
Open in the reader →1ופסק הרמב"ם כרבה וא"א ז"ל פסק כרב חסדא כ"כ שם בהחובל וצ"ע דבא"ע סימן פ"ו לענין אם קיבל פקדון מקטן איתא נמי בגמ' דיעשה בה סגולה ופליג בה רבה ורב הונא חד אמר דקל וחד אמר ס"ת ופסק שם רבי' דקל וי"ל דשאני הכא דהמעות הן ודאי של קטן אלא שאין נותנין אותו בידו מפני שופסידו וס"ל שטובתו היא שיקנה בהן ס"ת וילמוד מתוכו ואף אם יקלקלו לא איכפת לן בהך כיון שהוא שלו והוא טובתו משא"כ התם דיש לחוש שיתברר של מי היה הממון לכך יקנה בהן דקל דלא כליא קרנא אלא שצ"ע מ"ט דהרמב"ם דפסק כאן כרבה דיקנא בהן דקל ובפ"ו דפקדון פסק ויקנה בהן ס"ת או דקל ויאכל פירותיו ואפשר דה"ט דהכא שעדיין לא בא הממון ליד הקטן ס"ל דאין קונין בעד הדמים ס"ת ונותני' לו לפי שיכלה קרנא ואין לב"ד לגרום שתצא תקלה מתחת ידם אבל בפקדון דכבר היה מוחזק הממון ביד הקטן ומידו הפקידו לזה המפקיד אלא שמחשש השבת אבידה נגעו בה דילמא יבואו הבעלים ויכירו שלהם וס"ל דאין לחוש כולי האי וקונין בעד הדמים אפי' ס"ת ללמוד מתוכו ולא חיישי' לשיכלה הקרן אך ק"ק למה סתם רבינו שם בא"ע וכתב שקונין בהו דיקלא הא הרא"ש בפ' חזקת הביא דברי רבה ורב חסדא ולא הרריע ונוכל לומר דס"ל גם שם בפקדון דיקנה לו ס"ת כרב חסדא או ס"ל כדברי הרמב"ם דיקנה לו איזה שירצה משניהן וצ"ע: