דרישה, חושן משפט מד:א
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 44:1
Open in the reader →1צריך להחזיר מעניינו של שטר כולי בפרישה כתבתי הרשב"ם שכתב מה שאנו נוהגין לכתוב בסוף השטר וקנינא מפ' ב"פ לפלוני ככל דכתוב ומפורש לעיל כו' נקרא חזרת השטר מפני שמפורש וכופל הענין הכתוב למעלה הוא דעת רבינו שהרי בס"ס זה כתב בשם ר"ת ז"ל דצריך לכתוב קיום המחקים התלויות קודם שיכתוב וקנינא לפני שיטה אחרונה וכ"כ התוס' בשם ר"ת וכתבו שם הטעם ומש"ה אנו כותבין ש"ו ולמדין משיטה אחרונה ונוהגין לכתוב וקנינא וכמ"ש בפרישה ובהג"מ כתב בסוף ה' מלוה (וב"י הביא במח"ד) ז"ל כתב הר"מ אהא דאין למדין מש"א ה"מ ד"ח או דבר שסותר מה שלמעלה לגמרי אבל דבר שאינו סותר לגמרי מה שלמעלה כגון קנו ממנו בכל ל' של זכות דלא ידע אם נעשה הקנין (ר"ל דלמעלה כתב איך שא"ל לעדים לקנות ממנו אבל אינו מפורש אם עשו כן לבסוף וכמ"ש התוס' הבאתי לשונו בפרי') בכזה לומדין הסתימה דלעיל מן המפורש ואדרבה שיטה אחרונה עיקר דהא היכא דעליון ותחתון סתרי אהדדי אזלינן בתר התחתון אפילו בש"א (נראה דר"ל היכא דכתב ביה חובתו דהמוציא השטר דליכא למימר דזייפו וה"נ היכא דלית ביה דבר חדש) והביא ראיות ע"ז וע"ש. והב"י כתב על הגהות הנ"ל ז"ל ואזיל (מהר"ם הנ"ל) בשיטת הרמב"ן דסבר דאם לא החזיר לא מפסל שטרא בהכי עכ"ל משמע מדבריו שסובר שמ"ש וקנינא לא מיחשב חוזר בשטר מעניינו כיון דצריכה ליה לידע שקנו מידו כמו שאמר להן דאל"כ למה כתב דאזיל לשיטת הרמב"ן דסבר אם לא החזיר כו' והוא החזיר. וג"כ סבר שלא החזיר אחר זה כלל בש"א דאל"כ לא הוה מצי למידק דס"ל כהרמב"ן. וז"א כמ"ש בשם כל הני רבוותא אלא ס"ל כהתוס' דכתבו ג"כ כהאי לישנא דהג"מ ואפ"ה חשבוהו לחזרת השטר כיון דמ"מ לענין הקנין נזכר למעלה ולאו ענין חדש הוא וק"ל: