עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryדרישה

דרישה, חושן משפט מה:יא

דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 45:11

Open in the reader →

1וכן יש ליזהר כשחותמין ויש חלק לפני חתימתן כו' בתוס' שם פרק ג"פ (דקס"ג) בד"ה ש"א נמי כו' כתבו ז"ל השתא דאתינן להכי דפסלינהו לאותן שטרות דיכול לזייפינהו א"כ צריך ליזהר באותן שטרות שיש להן גליון שלא יחתמו העדים זה אצל זה שלא יכתוב בגליון שלפני עדים מה שירצה והוי שטר ועדים בש"א ויחתוך השטר שעל גבו אלא יחתמו זה תחת זה כו' עד וכן נמי אם אין גליון בשטר לא יחתמו בסוף השיטה זה אצל זה כיון שיש חלק לפניהם משום ה"ט שפי' אלא זת"ז. א"נ מצינו למימר דאפי' יש גליון מרובה בראש השטר והעדים חתומים זה אצל זה בראש השיטה של שטר כשר אע"פ דמצי למכתב מאי דבעי בראש גליון דלא פסלינן שטר אלא כשיכול לזייף בחלק שהוא צורך השטר שאינו יכול לחתכו ואם היה חותך היה השטר פסול כגון כו' עד אבל בחלק כזה שאינו צורך השטר שאם היה נחתך לא היה השטר פסול אע"ג דיכול לזייף בו מה שירצה אין השטר פסול בכך מיהו אם חתמו בשטר בסוף שיטה זה אצל זה והניח חצי שיטה חלק לפניהן פסול לפי שהוא צורך השטר (שאם היה נחתך יאמרו שהיה כתוב בו שם חובתו וחתכו כ"כ באשר"י ובתוס' יש ט"ס ולכך לא העתיקוהו) ומסקי התוס' וז"ל ור"ח פסק כמ"ש תחלה שאין להם לחתום אפי' בריש השיטה כשיש גליון לפניהם זה אצל זה כו' עכ"ל התוס' בקצת שינוי לשון ותוספת ביאור ולכאורה היה נראה שרבינו שכתב ליזהר כשחותמין ויש חלק לפניהם שלא יחתמו כו' מיירי כשחתמו באמצע השיטה והניחו חלק שיכול לכתוב בריש השיטה שהיא שוה לשורות השטר שפלוני חייב לפ' מנה והעדים יהיו חתומין עליו ולא מיירי רבי' כאן כשיש גליון לפני השורות שבשטר וחתימתן מפני שהתוס' נסתפקו בזה וכנ"ל ומש"ה לא הזכיר רבינו בלשונו ל' גליון כמ"ש התוס' והרא"ש בלשונם שם. ובזה יהיו גם כן מיושבים כמה דקדוקים בדברי רבי'. האחד מש"ר לפני זה ס"י ז"ל וכן אם מסיים בסוף השיטה והרחיק העדים שיטה שלימה והתחילו באמצע השיטה ה"ז פסול ולחשש זה שייך אף בלא הניחו שיטה שלימה חלק לפני חתימתן אלא התחילו לחתום באמצע השיטה וכמ"ש כאן ולפי מ"ש ניחא דלעיל כתב ל' הרא"ש שכ"כ אהאיבעיא דהניחו שיטה ומחצה מהו דאל תטעה לפרש דאיבעיא ליה בכה"ג וכמ"ש שם וכאן מסיק רבי' הנ"ל וכתב דפסול הנ"ל שייך אפי' בלא הניחו אלא חצי שיטה חלק. הב' קשה מש"ר וכיצד יעשה יטייטנו כר דקשה הא תקנה עדיפא מיניה הול"ל להו דיחתוך העליון [הגליון] ואין שייך לומר כיצד יעשה כיון שחששם הוא משום הגליון ממילא תקנתו ידוע דיחתוך הגליון ואי משום דבגליון מיפה השטר ואינו רוצה לחתכו עכ"פ לא הול"ל כיצד יעשה ולפי מ"ש דלא קאי אגליון א"ש דלחתוך החלק דלפני העדים באותה שורה א"א וכמש"ר אח"ז בסי"ג. הג' מש"ר ולא אמרינן דאטיוטא חתימו כו' ולא קאמר נמי כשקאי הטיוטא בריש השורה ולמ"ש ניחא דגם בכה"ג ס"ל דלא אמרינן דהעדים חתמו עליה אלא אם כן הטיוטא עומדת בין העדים לשטר ומזה מיירי רבי' כאן דתקנת השטר הוא דיעשה טיוטא בריש השורה (אלא שצ"ל טעם למה לא אמרינן בכה"ג דאטיוטא חתמו). הד' שכ"ר אח"ז שאם חתכו החלק שלפני חתימתן פסול כו' ולא כתב שמא היה שם מטוייט בדיו ולמ"ש ניחא דא"כ לא הול"ל לחתכו כיון דבכה"ג לא אמרינן דאטיוטא חתמו. ואע"פ שכתבתי בפרישה ישוב לכל אחד מדקדוקים הנ"ל ע"ש מ"מ לפי דרך זה א"צ לישובים כיון דאין כאן קושיא. אלא שקשה למה לא הזכיר רבי' נמי דיש ליזהר מלחתום אפי' בריש השיטה כשיש גליון לפניהן מאחר שהרא"ש סתם לכתוב כן ולא הזכיר סברת התוס' הנ"ל דבכה"ג לא פסלינן השטר משום דראוי להזדייף ועוד דאין טעם לחלק בין עומדת הטיוטא ע"ג העדים בין השטר לעדים ובין עומדת לפני העדים בהשיטה עצמו. מש"ה כחבתי בפרישה דמיירי רבינו בהניח גליון לפני חתימתן. והמעיין יראה ויבחר ודוק: