דרישה, אבן העזר קיב:ג
דרישה · Drisha, Even HaEzer 112:3
Open in the reader →1סתם קנין לכתיבה עומד כו' משמע דמטעם קנין לכתיבה עומד אפי' לא נכתב כלל גובה ממשעבדי וקשה שהרי כתב הרא"ש פרק ג"פ גבי אמר ליה רבא בר שילא לספרו כי כתובו שטרי אקנייתא אי ידעיתו יומא דאקניתו ביה כו' וכתב רשב"ם הני מילי בשטר מתנה או מכר אבל שטרי הלואה שיש בהן אחריות לא יכתבו אלא יום שעומד בו עכשיו דאין נכסיו משתעבדי לטרוף אותן מלקוחות אלא משעת כתיבת השטר נמצא אם יכתבו יום הקנין יטרפו מהם משעת הלוהה קודם כתיבת השטר וזה שלא כדין ורבינו חננאל פירש שמשעת הקנין משתעבד וכן דעת הרמב"ם והרא"ש כתב אי ידעיתו יומא דאקניתו בו כתובו ומוקדם לא הוי דכיון דנכתב השטר עדים מפקי לקלא משעת הקנין דסתם קנין לכתיבה עומד ובית יוסף הביא כל זה בח"מ סימן מ"ג סעיף י"ב עיין שם וכתב שכדעת הרא"ש כן נראה דעת התוספות וכ"כ נ"י בשם ר' הרי לפנינו דבעינן לדעת הרא"ש והתוס' דוקא שיהא כתיב לבסוף וכן יש לומר לדעת רבינו חננאל והרמב"ם שהרי לא גילו דעתם דאיירי אפילו בלא כתיבה לבסוף ובפרט מאחר שהרשב"ם החמיר טפי ואפי' אם תמצא לומר שאין דעתם כן (עיין בח"מ ר"ס ל"ח כתב הש"ע דסתם קנין לכתיבה עומד אפילו לא נכתב לבסוף ולא ידעתי אמאי סמך ואפשר שפירש דעת הרמב"ם כן ועיין מ"ש אמ"ו ז"ל בסימן מ"ג כ"פ) לא הוה ליה לרבינו להביא כאן דעת הרמ"ה לחוד אלא הוה ליה לכתוב גם דעת הרא"ש דבעי נמי כתיבה לבסוף וכן נראה דעת רבי' יונה דבעינן כתיבה לבסוף ממ"ש רבינו בשמו בח"מ סי' רמ"ג ע"ש. ומיהו אין מוכרחין לפרש שדעת הרמ"ה דלא בעי כתיבה לבסוף אלא י"ל שגם הרמ"ה מיירי שכבר נכתב השטר והא ראיה שכתב מיד אזה ז"ל ואי איתא דאתפסה צררי איבעי ליה למיפק שטרא מינה או למכתב תברא ש"מ דאיירי כדכתב השטר והא דכתב סתם קנין לכתיבה עומד ה"ק אף שלא נכתב השטר בפניו אין לומר דלא ידע מהשטר דכיון דסתם קנין לכתיבה עומד מסתמא ידע דנכתב שטרא וניתן לידה ומדלא נקט השטר מידה וגם לא חקר מהעדים אם כתבו שטר או לא ודאי לא אתפסה צררי ומש"ה תפסה ממשעבדי וק"ל: