דרישה, אבן העזר קטו:ה
דרישה · Drisha, Even HaEzer 115:5
Open in the reader →1אבל מדברי אחר כו' והטעם כתב ב"י משום דבראה כו' עד דלאו כלום הוא ובכסף משנה מסיים בה ודייק רבינו לכתוב אם השביעה ולא כתב צריכה לישבע מפני שהטוען על ש"ח פרעתיך אומרים לו זיל שלים ואם טוען ישבע לי שלא פרעתיו אז אומרים לו שישבע עכ"ל ועיין בח"מ בסימן פ"ה (ובסימן פ"ב) ששם כתב רבינו כמה דיעות דיכול להשביע את הנתבע על פי עד אחד ויש חולקין בדבר ולדברי הב"י דעת הרמב"ם כדעת החולקין. וזהו דוחק דהא מסיק שם הטור שהרא"ש הסכים לסברת האומרים שמשבעינן ע"פ עד אחד וכ"פ שם בש"ע ושם כ' ג"כ שכ"כ הרי"ף ומסתמא גם דעת הרמב"ם כדעת הרי"ף רבו. וז"ל מ"ו אינו יכול להשביעה אלא ע"י גלגול בספרים שלנו כתוב אבל בדבר אחר אינו יכול להשביעה כו' וכן הביאו בסמ"ג והיינו בטענה אחרת וע"כ הקשה המ"מ מ"ש טענה זו מטענה אחרת גם פירש לשם שאם יש אחד שפשוט הוא שמשביעין אותה להכחיש את העד. וא"כ לפי הגירסא שלנו צריך לפרש אבל לא כששמע מפי אחד ואינו מעיד בב"ד (וכ"כ רבינו חילוק זה בשם הראב"ד שם בס"ס ע"ה בין אם העד לפנינו והעיד בב"ד או לא ע"ש) ואם כן מאחר שלא ראה בעצמו אינו אלא טענת שמא וק"ל עכ"ל אבל לפי מ"ש בפרישה בשם ב"י משמע אפילו העיד בב"ד אינה נשבעת כיון שהוא בעצמו לא ראה ה"ל כאילו טוען ואומר שמא פרעתיך וז"א וכמ"ש: