דרישה, אבן העזר קיח:יב
דרישה · Drisha, Even HaEzer 118:12
Open in the reader →1אחר שניסת אינו גובה ממנו ושם נתן טעם דכיון כו' פי' לדבריו דכיון שניסת כבר א"א לגבות לב"ח מדרבי נתן מזאת הנדוניא שהבעל זכה בה קודם לכן שבאם תמות היא יורשה ודינו כמו ב"ח ולא נשאר לו זכות אלא שימכרנה הנדוניא בטובת הנאה שבאם תמות הוא קודם וע"ז כתב כל לגבי בעלה ודאי מחלה. וצ"ע כיון שדינו דהאי כמ"ש הרא"ש למה א"צ למכרו בטובת הנאה הא כתב רבינו בח"מ סימן תכ"ד אשה שחבלה באחרים ויש לה נ"מ או נצ"ב כופין אותה למוכרם בטובת הנאה כו'. ונראה דשאני התם דהנ"מ ונצ"ב הם שלה באמת ומש"ה אין שייך לומר כל דלהדי בעלה מחלה דאין אשה מוחלת משלה בחייה ומה"ט אמר אשה שמכרה מנ"מ שלה לבעלה מכירתה מכירה ואינה יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי וכמ"ש רבינו לעיל בסי' צ' גם מה"ט כתב רבינו בשם הרא"ש לעיל בסמוך בתשובה ז"ל ודאי אם היתה נותנת מעכשיו נכסים לבעלה בענין שלא היתה יכולה לומר נחת רוח כו' היתה מתנה קיימת ולא חיישינן שמא יפתנה בעלה ע"ז וכמ"ש שם. והכא שאני כיון דהאי נדוניא אף שיש לה דין נ"מ מ"מ היא לא הכניסה לו כלום אלא שהוא כתב לה מש"ה שייך למימר בזה כל להדי בעלה מחלה וק"ל: