דרישה, אבן העזר קיח:ו
דרישה · Drisha, Even HaEzer 118:6
Open in the reader →1וששאלת בענין התקנה שהאלמנה והיורשים חולקין כל עזבון המת ויצא על המת שטר חוב מאוחר כו' נראה שסך החוב היה יותר מחצי חלק המגיע לחלק היורשים ומש"ה חילק דבמאוחר אין לגרוע חלקה דהיינו לשלם תחלה ולחלק אח"כ מה שאין כן במוקדם דמן הדין בעל חוב טורף כדי שיעור חובו ואח"כ חולקין דאל"כ אלא שתאמר שאין החוב יותר מכדי חלק היורשים א"כ קשה דאפי' היה בעל חוב מוקדם נמי מנ"מ הלא היא ע"כ אין צריך לשלם חוב בעלה ואף אם יטול בעל חוב ראשונה תטול היא כנגדו מחלק היורשים באופן שלא יגרע חלק חציה וכמ"ש לעיל בתשובה אלמנה שפרע לכותים כו'. ואין לומר שיש נ"מ שהבעל חוב יטרוף מהמשובח מה שאין כן כשהיא חולקת תחלה עין בעין שנוטלת מכל שדה ושדה החצי אף מהמשובחים כמ"ש לעיל כי אף שהכתובה נפרעת מזיבורית מ"מ התקנה שגרעה חלקה בגיבויי כל כתובתה יהיה כחה לגבות גם מהמשובחים ועידית מכל אחד חציה. ז"א דא"כ איך מסיק וכתב ז"ל כי היכי שאם לא היתה התקנה לא היה השיעבוד מגרע כח כתובה כו' והא פשוט דאם יש בעל חוב וכתובת אשה שמגבין לבעל חוב מבינונית וכתובת אשה מזיבורית ולמה כתב שהתקנה במקום כתובה הלא בזה עדיפא מגביית כתובה הוא ועוד תדע ששם בתשובת הרא"ש סוף דין ז' מסיק וכתב אשאלה זו ז"ל וכן נ"ל מתוך שאלה ראשונה שגם אתם נוהגין כן כי כתבתם ששמעון טוען שיפרעו לו חובו מחצי הנכסים אלמא דבר פשוט היה ע"פ התקנה שמחלק האלמנה לא יקח עכ"ל הרא"ש מדסיים וכתב שמחלק האלמנה לא יקח ש"מ שהשאלה היה שהבעל חוב המאוחר היה רוצה ליקח גם מחלק האלמנה שהיה מגיע חצי הראוי ליורשים כשיעור חובו וכמ"ש ודו"ק. ומה שסיים וכתב ז"ל וכן נ"ל שנוהגים פה בטוליטולא ק"ק מאי נראה דקאמר הלא מבואר כן בלשון התקנה הנ"ל וע"ד שפירשתי וגם בכל השאלות שאחריה מיהו י"ל לשון התקנה בע"א אלא שאותו פירוש יהיה דוחק לכך כתב נראה וק"ל: