דרישה, אבן העזר קכו:ג
דרישה · Drisha, Even HaEzer 126:3
Open in the reader →1דטעו אינשי כו' ז"ל מ"ו תימא גדולה מה בכך שיטעה בימי שבוע אם כתב הגט ביום ג' דהוי עשרים לחדש וטעה וחשבו ליום הרביעי אם כן לא הוי מוקדם ונכתב כדינו ונ"ל לפרש דהכי קאמר ולא תאמר שמא יהיה מוקדם שנכתב ברביעי ויטעו העולם ויסברו שנכתב בשלישי וטעה בימי השבוע ויהיה מוקדם בטעות ע"כ אמר שלא יטעו כזה כו' ודו"ק עכ"ל ואין להקשות אם כן למה ליה להרא"ש להסיק ולכתיב הטעם דבימי השבוע לא שכיחי דטעה בלה"נ אין סברא לחשוש לכך דאם כן נצטרך לחשוש לשני טעות ולומר דהסופר טעה בקביעא דירחא והעולם יטעו לומר דטעה הסופר בימי השבוע דהא אם אמת הוא כן שהסופר טעה בימי השבוע אין כאן מוקדם. דמכל מקום אין כאן אלא טעות אחד במקום אחד והכי קאמר ניחוש שמא באמת נכתב ביום הרביעי ואם כן צריך לומר דלא נכתב עד יום כ"א. אבל כשיבא הגט לידה תבא לטרוף מהלקוחות מיום עשרים שתאמר שנתגרשה ביום ג' כ' לחודש והב"ד ישמעו לה באומרו כיון דאין אדם טועה בקביעא דירחא מרובו של חדש ואילך ומשום הכי מסיק דזה לא יעלה על דעתם להוציא מלקוחות כיון דבימי השבוע נמי לא שכיח דטעו אינשי. ובזה מיושב דל"ת דמתחיל בקושיא מהא דמשעבר רובו של חדש לא טעו אינשי משמע דלא טעו כלל וסיים בתירוץ בימי השבוע לא שכיחי דטעו משמע דאע"ג דלא שכיח מכל מקום טעו והדר קושיא לדוכתיה ולפי מה שכתבתי ניחא דמכל מקום מספיקא לא יבואו להוציא מיד לקוחות ועיין בשלחן ערוך דכתב מור"ם ז"ל דיש חולקין אהרא"ש בזה ורצה לומר הריב"ש ומהרא"י וכן כתב בד"מ בהדיא ועיין בתשובתי שהשבתי לה"ה מהרר"פ מקראקא שם כתבתי דנראה דל"פ: