דרישה, אבן העזר קכז:ג
דרישה · Drisha, Even HaEzer 127:3
Open in the reader →1ואין נראה כן מדברי הרמב"ם שכתב הרי כו' וכתב בית יוסף ודברי רבינו תמוהין וכו' עיין בב"י עד אע"ג דמימסרן לכו מילי בשילי עכ"ל והאריך עוד בראיות ולכן נראה שרבינו מפרש דברי הרמב"ם כמ"ש בפרישה ולק"מ ומ"ו תירץ וז"ל מהר"י קאר"ו כתב שטעה המחבר ואני אומר שדעתו בזה שהרמב"ם כתב דינו בסתמא ואיירי בכל ענין אפי' בענין שלא ינתן הגט ביום הכתיבה אלא ישלח לידה ויגיע לה אחר כמה ימים וא"כ מאחר שיהיה בע"כ מוקדם וצריכין אנו למסמך אעידי מסירה ולומר דקלא אית ליה אם כן מוטב היה שהיה להם ניכתוב משעת מסירה ממה שנכתב זמן הכתיבה שאין מכוון לה זמן אימתי לא המסירה ולא הכתיבה שהן עיקרי הגט אלא ודאי סבירא ליה להרמב"ם דדוקא גבי גיטין הבאין ממדינת הים שאי איפשר בענין אחר הכשיר בהקדמה ולא בענין אחר ואין הטעם תלוי בשליח ומשום קלא וק"ל עכ"ל פירוש לדבריו אי ס"ד דהרמב"ם ס"ל כר"י דאין קפידא בהקדמת כתיבה וחתימה לנתינה א"כ ודאי הרמב"ם נמי איירי בכה"ג דאפ"ה אם לא יתנו הגט בו ביום וגם יסלקוהו לידה על ידי שליח אפ"ה יכתבו יום הכתיבה וקשה דטפי ה"ל לכתוב יום המסירה אלא ודאי ס"ל שאיפשר לאחר הנתינה מיום הכתיבה וא"כ הרמב"ם נמי לא איירי דוקא אלא בענין זה שנותנין הגט ביום שחוזרין וכותבין ולא הוצרך לפרש שבכל מקום הדין שכתב כן אם לא בששולחין ממ"ה דהתירו וק"ל ובק"ש הארכתי בביאור זה בע"א ע"ש: