דרישה, אבן העזר קל:ב
דרישה · Drisha, Even HaEzer 130:2
Open in the reader →1תחת השמאלי מדברי בית יוסף משמע דמיירי שחתם ראובן בן תחת הראשון יעקב עד תחת השני (דאם כתב בן יעקב עד תחת השני אז גם השני כשר כמו שכתב רבינו לקמן כ"פ) וכן הוא בגמרא ותמה בית יוסף על רבינו שסתם דבריו ולא כתב שמיירי דוקא בכהאי גוונא אבל לפירוש מורי ורבי שכתבתי בפרישה דמיירי שלא כתב עד ל"ק למה לא פירש רבינו שמיירי בהכי משום שעדיין לא איירי שצריך לחתום עד ולקמן כתב דין הגמרא כשחותם שמו ושם אביו ועד איך דינו לכן אין צריך לפרש כלום דמסתמא איירי בלא עד. שוב עיינתי בגמרא שם פרק המגרש (גיטין דף פ"ז) דמסיק להקשות אהאי שינוייא דשני תחלה דכתב ראובן בן אקמא ויעקב עד אבתרא וליתכשר האי בראובן בן וליתכשר האי ביעקב עד דהא תנן איש עד כשר ופירשו שם התוספות ז"ל ונראה לי לפרש דראובן בן דקאמר הוא בן יעקב הכתוב בגט שני ולא חש לכתוב שם אביו בגט ראשון לפי שהוא נקרא אהדדי ראובן בן יעקב עכ"ל התוספות ורצה לומר דלמא אגט ראשון חתם ראובן הבן ועל גט השני חתם האב יעקב ומשני דלא כתב עד ש"מ דמסיק הגמרא ומוקי דמיירי שלא כתב בה עד. וא"כ מאי מקשה הבית יוסף ארבינו דהול"ל דמיירי בכתב אקמא ראובן בן ואשני יעקב עד דאל"כ לתכשרי תרווייהו. דהא לא מיירי בכתב שם עד וא"כ אינן צריכין לשינוייא קמא דכתב אראשון ראובן בן אף אם לא כתב אראשון אלא שם ראובן לחוד ואגט השני כתב בן יעקב אפ"ה לא מתכשר השני כיון דלא כתוב עליה גם כן תיבת עד ואין להקשות מ"מ ה"ל לרבינו לפרש דמיירי בדלא כתב עד. די"ל דרבינו לשון המשנה תפס וכאשר יפורש לשון המשנה כן יפורש לשון רבינו אבל אין לומר דה"ט דמשום דמן הסתם א"צ לחתום עד דז"א דהא כתב רבינו בסמוך ז"ל אי כתב יוסף בן יעקב ולא כתב עד כשר משמע דדוקא בדיעבד כשר ולא לכתחילה ודו"ק: