דרישה, אבן העזר קלד:א
דרישה · Drisha, Even HaEzer 134:1
Open in the reader →1אם כן מה תקנת דבר זה כו' וכתב הרא"ש ולדבריו לא הבנתי תקנתו כולי ואולי שכך פירוש דבריו כו' עד ומועיל הביטול וקשה לי א"כ למה כתב דלא כהרמב"ם הא גם להרמב"ם מועיל ביטול מודעי דמודעי כמו להרא"ש לפי מה שמחלק הרא"ש בדבריו בשלמא להרא"ש לא קשיא כ"כ די"ל שה"ק הרא"ש שמתחלה כתב דלא כהרמב"ם דמשמע מדבריו דביטול מודעי דמודעי אינו מועיל ואחר כך כתב שדברי הרמב"ם בעצמו סתרי אהדדי ואולי שכך פירוש דבריו כו' וממילא אין אני מחולק עמו אבל לרבינו קשה שמביא דברי הרא"ש הראשונים שמשמע שהרא"ש אינו סובר כהרמב"ם ולא מביא דבריו האחרונים שמשמע מהם שאינו מחולק עמו ומדלא הביאה משמע שאף לפי האמת יחלוק הרא"ש עם הרמב"ם והדרי קושיא לדוכתא למה והא לפי המסקנא שמסיק הרא"ש יש להשוות דעתן והוא מוכרח לומר מכח דאל"כ סתרי דבריו דהרמב"ם אהדדי וא"ל דלהרא"ש ורבינו קשיא להו קושיתו של הרשב"א שאכתוב לקמן ולכך כתבו דלא כהרמב"ם ולא בא הרא"ש אלא ליישב שלא תקשה דברי הרמב"ם שסותרין זה את זה וזה אינו דהא קושייתו של הרשב"א גם על דברי הרא"ש ורבינו יש להקשות ואין תקנה אלא א"כ שיפסול העדים וכמ"ש הרשב"א והם לא הצריכו שיפסול העדים ואדרבא משום דמשמעות הרמב"ם הוא דאין מועיל ביטול מודעי דמודעי מש"ה כתב הרא"ש דלא כהרמב"ם משום דס"ל לקולא דמועיל ביטול באומרו עד סוף כל מודעי אבל לאחר שכתב הרא"ש יישוב לדברי הרמב"ם א"כ שניהם ס"ל בדין שוה ואין חילוק ביניהם אלא במבטל הלשון שהרי כתב הרא"ש דדוקא בביטל מודעי סתם אינו מועיל הא אם אינו ביטל סתם אלא ביטל כל מודעי דמודעי מועיל. ומש"ה ג"כ א"ל דמ"ה לא כתב רבינו יישוב הרמב"ם משום דס"ל דאף לפי האמת דברי הרא"ש אינם כדברי הרמב"ם שהרמב"ם היקל בתקנה ואינו מצריך לומר עד סוף כל מודעי דז"א שהרי משמעות לשון הרא"ש דכתב שלא כדברי הרמב"ם הוא משום דמדברי הרמב"ם משמע שאין מועיל ביטול מודעי דמודעי. ושמא י"ל שרבינו סובר שאפי' לפי יישוב שכתב הרא"ש על דברי הרמב"ם אפ"ה לא ישוו דעתם שבלא"ה דברי הרמב"ם צריכין ביאור שכתב ז"ל אמר גט זה כו' וכל דבר שאבטל מודעי זו כו' ואח"כ כתב אע"פ שביטל המודעי קודם שיכתוב הגט כו' הגט בטל דיש להקשות פשיטא שהגט בטל דהא הוא בשעת מסירת מודעי אמר "וכל "דבר "שאבטל בו מודעא כו' ובשעת מעשה לא ביטל אלא המודעא גופא אלא ע"כ אנו צ"ל דה"ק אע"פ שביטל המודעא ר"ל שאמר המודעא יהא בטל מה שאמרתי וכל דבר שאבטל בו כו' ג"כ יהא בטל אינו מועיל וזהו שדקדק בלשונו וכתב אע"פ שביטל "המודעא "בהא ר"ל המודעא שניכר דהיינו מודעי דמודעי אפ"ה אינו מועיל עד שיאמר כל הדברים שמסרתי שגורמין כו' או העדים יאמרו כן והוא יאמר הן דזה מועיל יותר ולכן כתב הרא"ש דלא כהרמב"ם כו' ר"ל אני סובר שאם בטל מודעי דמודעי דמהני וזה הוי דלא כהרמב"ם שהרמב"ם סובר שאם מבטל כך אינו מהני לבטל מודעי דמודעי עד שיאמרו העדים אמור בפנינו שכל דברים כו' דדוקא דזה מועיל לבטל מודעי דמודעי. וז"ל המ"מ הרשב"א כתב על דברי הרמב"ם ז"ל ול"נ דאם מסר מודעא על ביטול מודעא מבטל ביטול מודעא גם כשאומר וכו' מבואר בב"י עד שאני אומר שכל שפוסל עידיו הוא מבטל מודעא לגמרי עכ"ל וכן המנהג לפסול העדים כמ"ש הרשב"א (ואנו נוהגים כדברי הרא"ש ד"מ כ"פ) אבל דע שקושייתו על דברי רבינו אינו מוכרח לפי שאחר דבריו האחרון אנו הולכים וכיון שהוא כלל כל מה שקדם כל מה שאמר נכלל בכלל דבריו אחרונים הכל בטל עכ"ל: