דרישה, אבן העזר קלט:ג
דרישה · Drisha, Even HaEzer 139:3
Open in the reader →1ויצא חוץ לרשותה אינה מגורשת כו' עיין בב"י שכתב ע"ז וז"ל כך הם דברי הרמב"ם בפ"ה מה"ג וכתב המ"מ אע"ג דבפ"ק דב"מ וכו' עד לאו למינח קאי ולדעתם הוי ספק מגורשת עכ"ל ב"י ותמה אני על דבריו ז"ל דקיצר ושינה בלשון המ"מ. דהמ"מ לא כתב שהרמב"ן והרשב"א חלקו בין זרק הגט דרך רשותה לההיא דנמחק דרך עלייה ואדרבה מסקנת המ"מ ודעתו שם שדעת הרמב"ם וראייתו הוא משם אלא שכתב שי"א לפשוט האיבעיא דזרק ארנקי מההיא דזרק גט לחצר ונשרף וקדם האש לזריקה דאינה מגורשת וע"ז כתב שהרמב"ן והרשב"א מחלקין דשאני התם כיון דקדם האש מעולם לא היה ראוי לנוח משא"כ בזרק דרך רשותם דהיה אפשר לנוח אבל בנמחק דרך עלייה ואח"כ ירד דאינה מגורשת מההיא כתב המ"מ דדעת הרמב"ם ללמד משם דה"ה בזרק גט דרך רשותה דאינה מגורשת ולא חילק ביניהם וגם הר"ן שם כתב בדף תקצ"ה ע"ב האי חילוק בין קדמה דליקה לבין זרק גט דרך רשותה בשם הרמב"ן ומסיק דאבל דעת הרמב"ם ללמד ממנו א"נ מההיא דנמחק דרך עלייה אע"ג דאפשר לחלק ביניהן עכ"ל הרי שלא כתב אלא אפשר לחלק ביניהן. ונ"ל דהאי אפשר כתב על בין נמחק דרך עלייה לזרק דרך רשותה דשם אין חילוק ברור ביניהן וכמ"ש המ"מ בפשיטות ללמד משם ולא כמו שכתב ב"י בשם הר"ן והמ"מ שכתבו איך שהרמב"ן ורשב"א מחלקין ביניהן. ועכ"פ נשאר עלינו ליישב דעת רבינו הטור מ"ש גט דסתם וכתב כאן בפשיטות בדברי הרמב"ם דאינה מגורשת בזורק דרך רשותה ומ"ש בזרק ארנקי דרך רשות חבירו דכתב בס"ס רמ"ג בח"מ דאיבעיא דלא איפשיטא היא בשלמא הרי"ף והרמב"ם השמיטו דין האיבעיא שם ולא כתבוהו כמו שכתב המ"מ די"א דהרמב"ם סבירא ליה דנפשטא אותו האיבעיא מדין נמחק הנ"ל. ונ"ל בדעת רבינו דשאני גט דהקפידה התורה אנתינה כמו שכתוב וכתב ונתן לה וכמו שפירש רש"י על ההיא דדרך עלייה לא. זה לשונו דדרך סילוקו לא מקרי נתינה משום הכי לא נסתפקא הגמרא כלל בדרך עלייה וקאמר דאינו גט אפי' לקולא וה"ה בזרק דרך רשותה מה שאין כן במתנה דזרק ארנקי דלא בעינן נתינה כולי האי. ובלה"נ מבואר בסימן קל"ח דבעינן בגט שתהא עומדת בחצרה ומשתמר לדעתה מאי דלא בעינן במתנה כולי האי כמו שכתוב בחושן משפט סימן רס"ח ורס"ט וזה שדקדק המ"מ נמי וכתב זה לשונו ואפשר שהוא סובר "דלגבי גט ודאי אויר שאין סופו לנוח לאו כמונח דמי כו' דקדק לכתוב "לגבי גט ורצה לומר בגט ודאי פשיטא ליה ובארנקי מספקא ליה ודו"ק שוב מצאתי שהתוספות כתבו שם דף ע"ט סוף ע"א זה לשונו דרך עליה אינה מגורשת מאי טעמא מעיקרא לאו למינח קאי ולא דמי להא דבעי רבא בפרק קמא דבבא מציעא זרק ארנקי בפתח זה כו' דהכא דבדרך עלייה אין דומה כ"כ שיהא עומד לנוח אי נמי התם בבית מקורה דומה יותר עומד לנוח עד כאן לשון התוס'. ולפי זה אפשר ליישב גם כן דעת רבינו ומה שכתב כאן בזרק לרשותה ועבר כל רשותה דאינה מגורשת מיירי בזרק דרך חצירה דאינה מקורה ומ"ש בח"מ בזרק ארנקי מיירי בזרקו דרך אויר הבית דכמאן דמליא דמי וכמ"ש התוספות ואפשר שכן הוא דעת הרמב"ם אלא שאם כן לא הו"ל לרבינו והרמב"ם לסתום אלא לפרש ולחלק בזה ועיין מ"ש עוד בישוב קושיא זו בח"מ ס"ס רמ"ג בהצטרפות עוד קושיות אחרים הנופלים שם בדברי רבינו: