דרישה, אבן העזר יד:ב
דרישה · Drisha, Even HaEzer 14:2
Open in the reader →1שידך אשה כו'. עיין בי"ד ס"ס שצ"ב שכתב שהתיר מטעם זה גם מטעם שהיה לו הפסד שכבר טבח וקרא קרואים והכא לא הזכיר הפסד ומזה ראייה למ"ש שם בי"ד דנ"ל דמ"ש והתיר לו לכנוס ולבעול דאינו ר"ל דגם הכניסה התיר דוקא אחר שבעה אלא ר"ל התיר לכנסה מיד משום פסידא אפילו תוך שבעה אלא שלבעול אוסר עד אחר שבעה והתיר תוך ז' כיון שלא קיים פריה ורביה אלא שהקשיתי שם ממה שכתבתי בי"ד סימן שמ"ב דאפילו איכא הפסד אין מתירין לכנוס אם לא שמת אביו של חתן כו' ולא כשמת אמו של חתן או בנו ואינך שמתאבלין עליהם ואפשר לדחוק ולומר דשאני התם שנעשה החתן אבל דאיך יכנוס לעשות שמחת נישואין והאבילות חל עליו משא"כ כשנעשית הכלה אבילה והיא אינה משודכת לו דאפשר לו לישא אחרת מיד ולא יהיה לו הפסד בטביחתו משא"כ כשהיא משודכת לו כמעשה דר"ת והרא"ש דשוב לא ישא אחרת ויהיה לו הפסד והוא דוחק קצת. ובי"ד סי' שצ"ב כתבתי ישוב אחר. ולפ"ז צ"ל דמש"ר שם בי"ד סימן שמ"ב דגם כשהכלה היא אבילה דאין כונסין אותה אלא כשמת אמה דאין מי שיטרח בתכשיטיה ולא כשמת אביה של הכלה דמיירי דוקא באינה משודכת לו דאז לא חיישינן לפסידא דהא יכול לישא אחרת. אבל אין לומר דשם בי"ד לא איירי אלא במה שהוא אסור או מותר משום אבילות ומיירי במי שכבר קיים פריה ורביה ולכן החמירו בו בסי' שצ"ב משא"כ כאן דאיירי במי שצריך לקיים פריה ורביה מש"ה התירו לו טפי דאכתי קשה למה התירו לו לכונסה מיד אפילו תוך שבעה וכנ"ל: