דרישה, אבן העזר קמא:ב
דרישה · Drisha, Even HaEzer 141:2
Open in the reader →1וכ"כ הרמב"ם שהשליח הוא עד אחד ז"ל ב"י דברי תימא הם דלפי זה דברי הרמב"ם סותרים וכו' ע"ש בב"י (ויש ליישב דרבינו סובר דהא דכתב הרמב"ם דהוא ע"א היינו אם הבעל מכחישו וצריך עדים בדבר הוא נחשב לעד אחד אבל אם המשלח מודה לדברי השליח א"צ שום עדות וכמ"ש הרמב"ם לעיל אם הודו השליח והמשלח א"צ עדים וק"ל כ"פ) עכ"ל. וקשה על דברי ב"י שכתב שדברי הרא"ש ורבינו הם דוקא בהחזיק השליח בשליחותו והא הרא"ש אמר עיקר דבריו בריש פרק השולח על שהשליח צריך ליתנו לה הגט בפני שנים וה"ה נמי כל דברי רבינו נמי איירי בהכי דהא קאי על דברי הרא"ש וע"ק דלפי דבריו משמע היכא שכבר החזיקו בשליחותו גם הרא"ש מודה שהשליח הוא ע"א לנתינת הגט כמו שסבר הרמב"ם וזה אינו דהא הרא"ש אמר שם עיקר דינו אהיכא שנתן השליח גט לאשה וע"ז מסיק שם בטעם דהרי הוא עומד במקום הבעל ור"ל כמו שהבעל כשנותן הגט מידו ליד האשה צריך שני עידי מסירה כן צריך ג"כ השליח במסירת הגט ליד האשה ולא כמו שפירשו הב"י דמ"ש הרי הוא עומד במקום הבעל קאי כשעשאוהו שליח דאז הוא בעל דבר וז"א גם הבית יוסף בעצמו פירשו לעיל בד"ה וכתב ב"ה כו' דמה שכתב הרא"ש דהרי הוא עומד במקום הבעל דרצה לומר במקום האיש ע"ש. ונראה דגם כאן לא בא הבית יוסף לומר אלא שגם זה בכלל דברי הרא"ש והוא טעם לשני הבבות הנ"ל. אבל א"ל שגירסת הבית יוסף שלא היה גורס בהירושלמי כי אם צריך להחזיקו בפני שנים גרם לו זה דהא הרא"ש קאי בהדיא איצריך ליתנו לה בפני שנים וכמו שכתב בית יוסף גם כן בד"ה וכתב בעל העיטור וכמו שכתבתי לכן נראה דדברי רבינו איירי כשהשליח נותן הגט לאשה כמו שכתבתי בפרישה ולק"מ דהשתא מביא שפיר ראייה מדברי הרמב"ם. ואין להקשות דברי הרא"ש אהדדי דבפרק האיש מקדש סבר דאמרינן הן הן שלוחיו הן הן עדיו ובריש פרק השולח סבר דאין השליח עד אחד דיש לומר דסבירא ליה דדוקא היכא שעושה שנים לשלוחים בהא אמרינן הן הן שלוחיו הן הן עדיו אבל היכא שהשליח הוא ביחידי סבר הרא"ש דאין הוא עד אחד לצרף עם אחר אבל הרמב"ם אין מחלק בזה וסבר כמו שב' נעשים שלוחים ה"ה אחד ועל זה מביא ראייה מהרמב"ם לאפוקי מסברת הרא"ש וק"ל ועיין בפרישה מה שכתבתי בשם מ"ו ליישב הירושלמי לסברת הרא"ש ועק"ש שביארתי בע"א וזהו יותר נכון בעיני: