דרישה, אבן העזר קנב:א
דרישה · Drisha, Even HaEzer 152:1
Open in the reader →1שאפשר שגירשה בצינעא ז"ל הרמב"ם בפרק י"ב דגירושין וכתב לשונו גם כן בשלחן ערוך סעיף ד' אמרו שנים ראינוה שנתגרשה ושנים אומרים לא ראינוה (אפי'. כ"כ בשלחן ערוך ובמיימוני ליתא) אם היו כולם שרויים בחצר אחד הרי זו לא תינשא ואם נישאת לא תצא והולד כשר שבני אדם עשוים לגרש בצינעא עד כאן לשונו ולכאורה נראה דמה שכתב אם היו כולם שרויים בחצר אחד ל"ד דהא אף אם אותן שאמרו שראו שנתגרשה אינן שרויין עם הבעל והאשה בחצר רק שאמרו שנזדמנו והיו שם באותו רגע או שראו הגירושין מרחוק גם כן שייך האי טעמא דעביד אינש דמגרש בצינעא וכן משמע מדברי רבינו שכתב אפילו אם השנים שאומרים לא ראינו דרין כו' משמע דלרבותא להנך שאומרים לא ראינו דוקא קאמר והמיימוני דנקט כולם שרויין לשון הגמרא תפס שכן איתא בפ"ב דכתובות דף כ"ג זה לשונו פשיטא לא ראינו אינה ראייה ל"צ דדיירי בחצר אחד מ"ד אם איתא דמתקדשה קלא אית לה למילתא קמ"ל דעבדי אינשי דמקדשי ומגרשי בצינעא עכ"ל ואיכא למימר דהגמרא "והמיימוני לא באו לומר אלא אפילו גם אלו שאומרים לא ראינו דרין שם מיהו איכא למימר דגם בשביל הני דאומרים שראו שגירשה גם כן לרבותא קאמר וקמ"ל דאף על גב דכולן דרין בחצר אחד וה"א דאם איתא שראו באמת דגירשה הוו מוציאין הקול והוו שמעי ביה גם הנך כיון דדרין יחד בחצר אחד קא משמע לן דדילמא המקדש או המגרש ביקש מהן דלא יוציאו הקול דאיכא דרוצין שיהיה צינעא בדבר ולא ידעו בו כ"א העדים. א"נ מש"ה קאמר כולם דרין שם דה"א ליהוי כעדות מוכחשת וכמ"ש הרשב"א והביאו רמ"א בש"ע ז"ל וי"א שאם אמרו שהיו כולם במעמד אחד וב' אומרים לא ראינו הוי הכחשה דכולי האי לא עבדי בצינעה וקמ"ל דבחצר אחד לא הוי הכחשה: