דרישה, אבן העזר קנה:ב
דרישה · Drisha, Even HaEzer 155:2
Open in the reader →1לפיכך מיאנה באחד מהיבמים מותרת וכתב ב"י ול' רבינו שכתב לפיכך אינו מכוון יפה כו' ובזה הלשון כתב גם כן הרמב"ם בפרק י"א מהלכות גירושין ונראה ליישב קצת דאמרינן בפרק ב"ש דף ק"ד ע"ב תני רמי בר יחזקאל מיאנה בבעל מותרת לאביו ביבם אסורה לאביו דבשעת נפילה נראית ככלתו ובתר הכי גרסינן אמר רב מיאנה בזה אסורה לזה מידי דהוה אבעלת גט (פי' רש"י אם נתן לה האחד גט פסולה על כולם) בעלת הגט כיון דאיתסר לה לחד לא איתסר להו לכולהו ה"נ ל"ש ושמואל אמר מיאנה בזה מותרת לזה ול"ד לבעלת הגט בעלת הגט הוא דקא עביד בה (ר"ל הוא דלא רצה לבנות קרינן בכולהו כיון שלא בנה שוב לא יבנה כ"פ) הכא היא קעבדא ביה דאמר לא רעינא בך ולא צבינא בך בך הוא דלא רעינא הא בחברך רעינא ולא איפסקא הילכתא בהדיא כדברי מי וסבר הרמב"ם ורבינו מדקתני רמי בר יחזקאל אסורה לאביו משמע דוקא לאביו הא לשאר קרוביו מותר וכן שמעינן מינה בפלוגתא דרב ושמואל דהילכתא כשמואל וכל שכן הוא דהא הרשב"א והרמב"ן סברי דכי היכי דאסורה לאביו אסורה נמי לשאר קרוביו שנראים בשעת מיתה באשה קרובים ואפ"ה סבירא להו דלשאר אחים מותר משום דלא דחיא נפשה מכולה ביתא אלא מזיקתו של זה ועדיין נראית כאשת המת הילכך שריא לאחין משום ייבום (אבל הב"י כתב דבלה"נ מוכח שם בגמרא דמותרת לשאר אחין דהא ר' יוחנן קאי כוותיה ומתירה ג"כ) אבל מדברי המ"מ לא משמע הכי שכך יהא כוונת הרמב"ם וז"ל המ"מ שם אדברי הרמב"ם ונחלקו שם אם מיאנה באחד מן היבמים אם מותרת לאחר והעלו בהלכות כדברי האומר מיאנה בזה מותרת לזה ומשם למד רבינו דה"ה לשאר קרובים וגם מדברי האשר"י לא משמע הכי: