דרישה, אבן העזר קנו:ב
דרישה · Drisha, Even HaEzer 156:2
Open in the reader →1וא"א הרא"ש ז"ל הסכים לדברי רב נטרונאי בגליון נדפס הגהות רא"פ ז"ל צ"ע מ"ש מהא דלעיל ס"ס קמ"ט וז"ל מ"ו פירוש דאמרינן מסתמא לא עביד איסורא ושיחררה לשם קידושין (פי' הואיל ושפחה אסורה לישראל) אבל גבי פנויה אמרינן שפיר שלא בעל לשם קידושין כדלעיל ס"ס קמ"ט עי' באשר"י בפרק שני דיבמות עכ"ל וקשה לפירוש זה דלא הו"ל לתלות דאין עושה בעילתו בעילת זנות וי"ל גם כן דאפי' ה"נ לא בעל לשם קידושין והא דכתב רב נטרונאי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ה"ק דודאי שחררה כדי שלא יבעול בה בעילת זנות דכל בעילת שפחה הוי זנות מן התורה ומ"מ אע"ג שלא בעל לשם קידושין אלא נולד מזנות פנויה בנו הוא לענין זה שיפטור את אשתו מן היבמה וכעין זה כתב ת"ה סי' ר"ט אדברי האשר"י ע"ש ואולי כך היה כוונת מ"ו אלא שאכתי לשון רב נטרונאי שכתב אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות לא נתיישב א"ל שנאמר שבשפחה שכתוב בה לא יהיה קדש שפי' לא יפקיר ביאתו שהוא לשון זנות אמר בהאי לישנא. וי"ל דרב נטרונאי לחוד כתב האי לישנא דא"א עושה בעילתו בעילת זנות לשיטת הגאונים שכתב הרמב"ם כן בשמם והביאו רבינו לעיל ס"ס קמ"ט ז"ל הורו הגאונים כו' והרא"ש שהסכים עם רב נטרונאי לא מטעמיה הסכים עמו אלא משום איסור שפחה וכמ"ש. והיותר נראה דס"ל להרא"ש דשפחתו ואשתו שגרשה וחזר ובא עליה בתרווייהו אמרי' מסתמא לא עביד בעילתו בעילת זנות ובודאי בא עליה לשם קידושין משא"כ בנשים דעלמא דכיון דהוא לא בקי במעשיה והיא ג"כ לא בקי במעשיו מסתמה לא אמרינן גבייהו דלשם קידושין בעל להיות אגודים יחד. ולהרמב"ם נמי לק"מ דהא דכתב לעיל ס"ס קמ"ט הבא על אשה דעלמא כו' הכל הוא בכלל אפי' שפחתו ואשה דעלמא דנקט היינו לאפוקי אשתו דבה כ"ע מודי דאמרינן דבעל לשם קידושין: