דרישה, אבן העזר קסט:ז
דרישה · Drisha, Even HaEzer 169:7
Open in the reader →1אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור ז"ל ב"י אבל רבינו נראה דסובר דמכל דבר נמי כשר ולפיכך סתם וכתב רצועותיו א"צ שיהיו מעור ולפ"ז צ"ל דשער דנקט ל"ד עכ"ל ובאמת שכן משמע נמי מדברי הרא"ש ממ"ש בסדר חליצה שלו והביא רבינו לקמן בס"ס זה ע"ש אלא שלפ"ז יש לתמוה על רבינו מהא דאמרינן בגמרא פרק מ"ח בעי מיניה ר' אליעזר מרב הוא של עור ותרסיותיו (פי' רצועות) של שער מהו אמר ליה מי לא קרינן ביה ואנעלך תחש ופריך אי הכי אפי' כולו שער נמי ומשני ההוא קורקאה מיקרי עכ"ל הגמרא ולפי מה שסובר רבינו דשער ל"ד צ"ע למה השיבו דקרינן בזה נמי ואנעלך תחש הוה ליה להשיבו דא"צ תחש ועור לרצועה כ"א לגוף המנעל ועוד דהמקשן לא קמיבעיא ליה אלא אשער ומנ"ל לרבי' להתיר אפי' של בגד ושאר מינים ונלע"ד ליישב דרבינו ה"ל דמה דמשני מי לא קרינן ביה כו' ה"פ כיון דמנעל כונו הוא של עור רק הרצועות הן של שער או דבר אחר שפיר נקרא תחש דתחש לא קאי כ"א אמנעל ולא ארצועות והמקשן לא הבין אותו שפיר וסבר דהשיבו דאפי' שער נקרא תחש ולכך הקשה אפי' כולו של שער נמי ומשני האי קורקא מיקרי ולא נקרא תחש ובזה גילה דמה שהשיבו תחלה לא קרינן ביה כו' ר"ל דלא בעינן תחש כ"א בגוף המנעל ודוק (אלא דקשה דלישנא דקורקא לא מיושב שפיר דבל"ה הוי מצי לשנויי דלא מיקרי תחש) כנ"ל לפרש לדעת רבינו: