דרישה, אבן העזר יז:ד
דרישה · Drisha, Even HaEzer 17:4
Open in the reader →1ואם שומעין מהם שאומרים הרי כו' . וז"ל הגמרא בסוף יבמות תנן אפילו שמע מן הנשים שאומרות מת איש פלוני וכו' וכמ"ש הב"י וכתב ב"י ז"ל ונראה דברי רבי' שהוא מפרש שלא הצריכו לומר כן וכן רבנן כו' עד ויותר נראה לומר שנוסח הספרים מדברי רבי' שכתוב בה ואם שומעין מהם אינה מכוונת וצריך למחוק הוי"ו ולכתוב שם אם שומעין מהם עכ"ל ב"י ונראה שאין קושיתו כלום די"ל דהתנא סבר דקטן עדיף מאשה ופשיטא דמהני אם אמרו סתם שמת לכן נקט ברישא אשה ובסיפא אשמעינן דאם אמרו הרי אנו הולכין כו' דלא חיישינן דלמא היה משחקין אע"פ שאמרו כך וכך רבנן וספדנין היו שם אפ"ה י"ל שהיו שוחקין כן ואשמעינן דלא חיישינן להכי. וז"ל מור"ש בין כיונו לשם עדות הנה דעתו שהקטן המכוין להעיד כשר אבל דעת הרמב"ם אינו כן אלא דוקא גבי אשה או קרוב וכה"ג ולא בקטן שאינו בר דעת ומהר"י קארו אמר שראוי להגיה ולמחוק הוי"ו של ואם שומעין אלא אם שומעין כו' ולהוסיף הוי"ו ואחר כך ואין סומכין עליהם וכו' ואין הלשון כלל משמע כן דלשון בין כיונו כו' משמע כפשוטו אפילו אומרים מת להדיא דרך עדות ואין מזכירין שום תיבה שבאו מקברו כו' עכ"ל. ועיין בתשובתי שהשבתי להגאון מהר"ר פייטל מווין שהארכתי בזה בביאור הסוגיא (והא לך העתק מהתשובה הנ"ל השייך להטור כ"פ) הנה לשון הטור דכתב בסי' י"ז בין כוונו לעדות משמע דאפילו לעדות ממש דהיינו דבאו לב"ד נמי משיאין ע"פ. גם מדכתב בין "כוונו שלא לשם עדות ולא כתב בין לא כוונו לעדות כלשון המשנה הנ"ל דקתני בין שהוא מתכוין ובין שאינו מתכוין משמע דס"ל להטור דגם האי שאינו מתכוין דקתני במתני' היינו שלא נתכוון לעדות לבא לב"ד שיתירו ע"פ אבל מ"מ מכוון הוא בדבריו להודיע הדבר לבני ביתו של מת ומינה דהא דקאמר בין כוונו לשם עדות ר"ל שבא לב"ד להעיד שמת פלוני ואפ"ה סומכין עליו. ונראה דמש"ה שינה הטור וכתב ואפי' שמעו מן הנשים ל' רבים ובמשנה קתני שמע מין הנשים ל' יחיד וגם סתם הטור וכתב משיאין את אשתו ולא כתב דהשומע ילך לב"ד ויעיד וישיאו את אשתו דה"ט דכוונת הטור הוא ללמדינו דאפילו הב"ד עצמן ששמעו מפי הקטן שאמר לפניהן מת פלוני משיאין את אשתו עפ"ז. וע"ז מסיק וכתב בין כוונו לשם עדות כו' וזהו דלא כדברי ראבי' וראב"ן הנ"ל דכתבו בפי' דבמתכוון להעיד לא סמכינן עליה אפי' אמר מת פלוני לפמ"ש בדרך הזה. ועוד דא"כ לא היה מביא מהרא"י דברי ראב"ן וראבי"ה לראיה שם כיון דהן ס"ל דסומכין על דבריהם באומרים מת פלוני בלי משל וטעם משום דזהו מל"ת מקרי ומהרא"י כתב לפני זה בביאור דברי הרמב"ם דאף באמרו מת פלוני בעינן משל וטעם וכנ"ל. ע"כ נלע"ד ביאור דברי ראב"ן וראבי"ה כמ"ש ראשונה. אבל ביאור דברי הטור צ"ל כמ"ש באחרונה דס"ל דסומכין אדברי הקטן אפילו בבואו להעיד דלא גרע קטן מאשה ועבד אלא משום דחיישינן דאמר בדדמי או דרך שחוק כמ"ש בהקדמה שניה וכל שבא לב"ד ואומר מת פלוני וב"פ לשון זה דמיתה דבר ברור הוא ואינו משמע מדרך שחוק אמרו ולא בדדמי אלא דוקא בשמע מהן שאמרו באלו מהספד פלוני דיש להסתפק ובנ"ל ונלע"ד שיש ראיה לדעת הטור בזה דמשוה קטן לאשה ועבד כל שנסתלק החשש דשתיק ובדדמי משני המשניות וסוגיות הגמ' הנ"ל הראשונה כו':