דרישה, אבן העזר ב:ט
דרישה · Drisha, Even HaEzer 2:9
Open in the reader →1ואם הודיעה תחלה כו'. וכ' ב"י ולא ידענא למה כו' נראה דר"ל דשם (לז:) אמרי' רב כי אקלע לדרדשיר אמר מאן הוי ליומא ופרש"י מי חפצה לינשא ליומא שאתעכב כאן משמע מזה דמ"ה מותר כיון שהודיע תחלה שאינו נושאה כ"א לזמן מועט שיתעכב ואח"כ יגרשנה ואי משום הא לא אירי' דהא איכא לפרושי דה"ק מאן תתרצי להנשא לי אף שלא אתעכב כאן בקביעות כ"א לע"ע ימים אחדים ולאח"ז יחזור ויבוא לכאן לימים אחדים ותהא מוכנת לו לכל עת ביאתו לכאן וכ"מ הלשון דקאמ' כי אקלע לדרדשיר כו' משמע דלא קאמר הכא בכ"מ שבא ובכל הלינות שלן אלא דוקא במקום הזה משום שהה רגיל לבוא שם לפרקים ולהתעכב קצת שם והוה דומה ג"כ למ"ש לפני זה בפ' החולץ אמר ר"א ב"י לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך למדינה אחרת וישא שם אשה ופריך ע"ז איני והא רב אקלע לדרדשיר כו' ש"מ דרב איירי דומיא דר"א הנ"ל דלא ישא אדם אשה במדינה זו כו' דמיירי אפי' אינו מגרש אלא כשהוא במדינה זו דר עם זו ובשנוסע למדינה אחרת דר עם השנייה וכן חוזר חלילה וק"ל גם שם משיב התלמוד ארומיא הנ"ל ב' תירוצים. הראשון שאני רבנן דפקע שמייהו וא"כ ה"א ג"כ בהא שאני רב דאדם גדול הוא וכל אשה נתרצית בלב שלם להנשא לו על זמן מועט ולהתגרש אח"כ משא"כ באנשים דעלמא. והשני משיב שם ז"ל יחוד בעלמא הי' מייחד עמהואינו דומה מי שיש לו פת בסלו. וא"כ לפ"ז ג"כ אין ראיה ומשו"ה כ' רבינו בשם הרמב"ם וק"ל: