דרישה, אבן העזר כח:ט
דרישה · Drisha, Even HaEzer 28:9
Open in the reader →1למתנה ע"מ להחזיר לו. פי' למתנה שיש בידו שחבירו נתנו לו במתנה ע"מ להחזיר ובזה פליגי עם דעת הרא"ש שבסמוך שהוא ס"ל דאם קדש אשה באותה מתנה אינה מקודשת הואיל שאשה אינה מתקדשת אם נתן לה הכסף ע"מ להחזיר כדלקמן בתחילת סי' כ"ט מטעם שדומה לחליפין ה"ה נמי אם יש בידו כלי שניתן לו במחנה על מנת להחזיר וקידש בו אשה שאינה מקודשת דהוי כאילו קדשה בפירוש ע"מ להחזיר לו הקידושין שאין לו כך במתנה יותר ממה שניתן לו דלא ס"ל סברת הרא"ש דמתנה ע"מ להחזיר אין צריך להחזיר בעינא אלא הוא או דמיה אלא ס"ל שצריך להחזירה בעינא וא"כ ה"ה אם שואל כלי מחבירו בלא זמן שג"כ צריך לחזור לחבירו שאינה מקודשת אם קידש בו אשה. ומיהו זה דוחק בעיני דא"כ אדקמיפלגי בדין זה דשואל לצורך קידושין הו"ל למפלג בעלמא בכל מתנה ע"מ להחזיר א"צ להחזירה בעינא ועוד דאין לשון רבינו משמע כן דא"כ הו"ל לכתוב זה בלשון פלוגתא לכן נ"ל דגם הרא"ש מודה דאם נתן לאשה חפץ הנותן לו במתנה ע"מ להחזיר לאחר שלשים יום והוא נתן לאשה בקידושיה וא"ל שתקשטה ל' יום ואח"כ תחייבה להחזירה להנותן דמקודשת בההיא הנאה דקשטה בה ל' יום אם הנאה בזו היא ש"פ וכמ"ש הרא"ש בהדיא בכלי השאול לו לזמן מה והוא נותן לה אדעתא דהכי וכמ"ש רבינו בשמו בסמוך ומה לי שאלה ומה לי מתנה אם לא שתאמר דדוקא ע"ש מתנה ע"מ להחזיר גזרו משום דדמי טפי לחליפין אבל ז"א דהא גם בחליפין קונין בכלים המושאלים להם וכ"כ רבי' ירוחם בהדיא והביאו ב"י וד"מ ר"ס פ"ט וכ"ע שם בש"ע בסוף סעיף א' ע"ש ז"ל אם נתן לה מתנה לזמן ידוע וא"ל תהא מקודשת לי בההוא הנאה שאת נהנית באותו הזמן דהוי מקודשת עכ"ל ואין בין שאלה למתנה בהא אלא נ"ל דעיקר פלוגתא הכל תלוי בזה כמ"ש בפרישה: