דרישה, אבן העזר לח:יג
דרישה · Drisha, Even HaEzer 38:13
Open in the reader →1וכנס אח"כ סתם או בעל סתם כו'. וק' הא לקמן בסימן ל"ט כתב ואם קידש ע"ת ובעל סתם כו' ולא נקט וכנס כמו הכא וכן הקשה ב"י לקמן בסי' ל"ט וכן לקמן בסמוך בסוף דברי ר"מ נרבוני כתב כדאמרינן במקדש ע"ת ובעל ולא נקט וכנס וע"ק דהוי זו ואצ"ל זו דאם אפילו בכנס אמרינן שבטל התנאי וצריכה גט כ"ש בבעל דא"ל דבעל ר"ל בלא כניסה דהא בגמרא מפרש הטעם משום דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וזה שייך בכנס תחלה. ונלע"ד ליישב כיון דזה הוא מלשון הרמב"ם הרמב"ם ל' הגמרא ורי"ף רבו תפס כדרכו וז"ל הגמרא פרק המדיר סוף (כתובות דף ע"ב) אתמר קדשה ע"ת וכנסה סתם רב אמר צריכה הימנו גט ושמואל אמר א"צ ממנו גט אמר אביי לא תימא טעמיה דרב כיון שכנסה סתם אחולי אחלי' לתנאו (פירשו התוס' דר"ל ואפילו לא בטלה) אלא טעמיה דרב לפי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ובועל לשם קידושין ור"ל דוקא בבעל קאמר רב דצריכה גט וקי"ל כרב ורבי אלעזר פליג עמו וקאמר דבמקדש ע"ת ובעל ד"ה צריכה ממנו גט ע"ש ד' ע"ד ע"א ואמר רבה (שם דף ע"ג ע"ב) מחלוקת (דרב ושמואל) בטענת אשה אחת כעין שתי נשים מדה"ל למידק ולא דק אחולי אחלי' לתנאיה אבל בטענת אשה אחת גרידתא ד"ה א"צ הימנו גט. ופי' הרי"ף טענת אשה אחת כעין שתי נשים ר"ל כגון שקידשה ע"ת "ואח"כ כנסה סתם וטענת אשה אחת גרידתא היינו שקידש ע"ת ובעל לאלתר דל"מ למימר אחולי אחליה לתנאיה דכיון דבעל מיד אחר הקידושין כמאן דאתני בבעילה דמי וכתב עוד הרי"ף דלית הלכתא כרבה בהא אלא אפילו בעל לאלתר אמרינן אחולי אחליה לתנאיה וצריכה גט דהא מסקינן אמר רב כהנא משמיה דעולא המקדש ע"ת ובעל צריכה הימנו גט וכל היכא דאמרינן המקדש ע"ת "ובעל משמע שבעל לאלתר אחר הקידושין ר"ל "ובעל משמע לאלתר וע"ש ברי"ף דף תק"ד ותק"ה שהאריך בזה וכלל דבריו הוא זה שכתבתי וכ"כ בשמו הרא"ש בקצרה דף קל"ה ע"ד ע"ש. וכתב עוד שם פי' אחרים. וע"ש בדברי הרי"ף ד' תק"ה סוף ע"א ותמצא מוכרח מ"ש דעל הכניסה הנזכר בגמרא כתב לשון בעילה ג"כ ב"פ ע"ש. והנה הרמב"ם שהלך לרוב בשיטת הרי"ף רבו ס"ל ג"כ כפי' הרי"ף וכפסקו דאין הלכה כרבה ואין חילוק בין כעין ב' נשים דהיינו בעל לאחר זמן ובין בעל מיד לעולם צריכה גט. וז"ש הרמב"ם תחלה אם "כנס ואח"כ או "בעל לרבותא דאע"ג דבעל מיד לאלתר אחר הקידושין שהיו ע"ת אפ"ה צריכה גט מספק. וכנס דנקט אינו ר"נ שכנס לחוד ועדיין לא בטל אלא הוא רמז שהבעילה היה לאחר זמן ווה שדקדק הרמב"ם בלשונו וכתב ז"ל לפיכך המקדש ע"ת וכנסה ואח"כ סתם. "ובאו "בעל לא הזכיר אח"כ. וכן לקמן בסימן ל"ט דקדק ג"כ רבינו וכתב אפילו בעל "לאלתר וק"ל. והר"ן בשם הר"ז כ"כ בפי' מבואר ע"ש דאשה אחת כעין ב' נשים ר"ל שקידשה ע"ת ואח"כ כנסה סתם ואח"כ בעל סתם דאיכא גלוי מלתא דביטל תנאו הראשון מדעשה אחריו שתי מעשיות דהיינו הכניסה והבעילה סתם אבל בטעות אשה אחת גרידתא דהיינו שכנסה ובעלה מיד סתם זהו כמעשה אחד וליכא הוכחה כולי האי דביטל לתנאו הראשון מש"ה ד"ה א"צ גט ודייק נמי שם מלשון הגמרא דפעמים נקט כנס ופעמים בעל. מקום שנקט כנס ר"ל כעין ב' נשים ומקום שנקט ובעל ר"ל כנס ובעל מיד ע"ש ש"מ דכתב בהדיא דכנס ר"ל ג"כ בעל אלא כיון שהכניסה והבעילה לא היה מיד אחר הקידושין נקט כנס ואין הלכה כרבה וכמ"ש ובזה דברי הרמב"ם עלו כהוגן וכן מה שנקט לקמן בסי' ל"ט "ובעל לחוד נמי מתורץ לפ"ז משום שהוא רבותא לאשמעינן דאפי' כנס ובעל מיד דבעל צריך עכ"פ כדאמר אביי שהבאתי לעיל. ועוד היה נלע"ד דהרמב"ם דכתב כנס או בעל ר"ל לכל מר כדאית ליה לאביי איירי דוקא בבעילה ולר"א אף בכניסה לחוד ולא ירד לפסוק הלכה והשתא א"ש דמתחלה הקדים רבינו כניסה וכתב כנס או בעל ואח"כ כתב כשבעל או כנס דהקדים הבעילה ואע"פ שאין זה מדרך הרמב"ם לכתוב דיעות הלא באמת הר"ן לא הביא לשון הרמב"ם כן אלא ז"ל שם לפיכך המקדש ע"ת וכנס סתם ובעל סתם ה"ז צריכה גט שמא ביטל התנאי כשבעל או כשכנס עכ"ל. הרי לפנינו דמתחלה לא כתב כנס "או בעל אלא "כנס "ובעל וה"ט משום דס"ל דבעינן כנס ובעל אלא שאחר כך מסיק בטעמו דאמרינן שמא ביטל התנאי כשבעל או כנס. ור"ל לכל מר כדאית ליה כדאיתא בגמרא. ורבינו שכתב אחר כך ובעל ה"ט משום דס"ל כמ"ד דמוקי פלוגתייהו בבעל ודו"ק. ואע"פ שהמ"מ כתב ס"פ ז' דאישות דהרמב"ם מפ' כנס כניסת נישואין אע"פ שלא נבעלה. גם הר"ן כתב שם ד' תק"ה ע"א אמ"ש הרי"ף דלית הלכתא כרבה דהא מסקינן אמר רב כהנא משמיה דעולא המקדש ע"ת ובעל צריכה גט כו' וז"ל הר"ן שם פשט דברי הרי"ף דאפילו בקידש ע"ת וכנס ולא בעל נמי אמרינן הכי וכ"כ הרמב"ם לפיכך המקדש ע"ת כו' עד שמא ביטל התנאי כשבעל או כשכנסה וע"ד שפירשתי לא נראה לי כן ובבעל דוקא הוא שאמרו כו' עד ומ"מ ראוי להחמיר כדבריהם עכ"ל הר"ן מ"מ נ"ל מ"ש דרבינו בעל הטור לא פי' דברי הרי"ף והרמב"ם כן וראייה לזה שהמ"מ בעצמו כתב שם ז"ל ורבינו מפרש כנס כניסת נישואין אע"פ שלא נבעלה עכ"ל הרי לשונו משמע דרבינו הרמב"ם מפרש כן ולא הרי"ף דאל"כ הל"ל ורבינו מפרש כמו ההלכות כדרכו של המ"מ שתולה דברי הרמב"ם בדברי ההלכות בכל מה שיוכל לתלות גם הר"ן לא כתב אלא פשט דבריהן משמע דל"ד בעל אלא ה"ה כנס לחודיה נמי ולא החליט לפרש כן אלא שצ"ל פשט דבריהן כן וה"ט דכיון דמצינו דאפילו בטעות אשה א' מצריך גט בבעל והרי"ף לא ס"ל הטעם משום דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות אלא אמרינן מדבעל סתם ודאי אחולי אחליה לתנאיה מסתבר ליה להר"ן למימר דהרי"ף ס"ל דה"ה בכנס סתם ומיד אמרינן נמי הכי וגם נראה דלא כ"כ אלא כיון דל' הרמב"ם משמע הכי משו"ה פירש כן גם דברי הרי"ף ורבינו בעל הטור לא משמע ליה הכי פשטות דבריהם אלא אדרבא כיון דלשון הרי"ף כדברי רבה הנ"ל כפל ומשולש דכנס הנזכר בגמרא ר"ל כנס ובעל ס"ל לבעל הטור גם לבסוף דמסיק הרי"ף דלית הלכתא כוותיה דרבה היינו דוקא במאי דלא מצריך רבה גט בבעל לאלתר אבל פשיטא דבכנס לחוד בלא בעילה לא מצריך גט וממילא ס"ל לפ' גם כן דברי הרמב"ם הכי דבכנס הנזכר בדבריו לשון הגמרא נקט ור"ל כנס ובעל. והב"י כתב נמי דהרמב"ם והרי"ף ס"ל דבכנס לחוד צריך גט וכתב דטעמייהו הוא דס"ל כרבי אליעזר הנ"ל דאמר בבעל כ"ע ל"פ וממילא פלוגתייהו הוא בכנס לחוד והלכה כרב ואע"ג דהרי"ף לא הביא דברי רבי אליעזר איכא למימר שסמך על מ"ש לדרבה דאמר מחלוקת בטעות אשה כעין שתי נשים כו' דהוי מטעמא דאחולי אחליה כו'. הנה שנדחק מאוד ותלה תניא בדלא תניא דאיך שייך לומר דס"ל כר' אליעזר והשמיט דבריו וכל פסקי ההלכות בנויין ע"ז מה שמביא הוא הלכה ומה שמשמיט אינו הלכה ועוד דדברי רבה אינם מבוררין ומוכרחין שהוא מטעם משום אחולי אחליה לתנאו וכמ"ש הר"ן שכמה גדולים לא רצו לפרש כן אלא שהוא הכריח טעמו כן ובאמת גם על הר"ן יש לתמוה איך מלאו לבו לכתוב שפשט דברי הרי"ף משמע דה"ה בכנס לחודה קצרה ידו לכתוב כן מאחר שכפל ושינה ושילש כמה פעמים לפני זה בדבריו בפי' דברי רבה דבעינן בעילה בהדי כניסה ודכניסה הנזכר בגמרא פי' כניסה ובעילה. ומה"ט נ"ל דרבינו מפרש דברי הרמב"ם שוה למשמעות דברי הרי"ף ושר"ל בעילה בהדי כניסה גם להב"י אינו מיושב ל' הרמב"ם אלא זו ואצ"ל זו קתני ולפי מ"ש ניחא הכל ודו"ק גם הרא"ש שהביא דברי הרי"ף ופירושו לדברי רבה לא כ"כ שלפי מסקנת דברי הרי"ף יסבור אפילו כניסה בלא בעילה: