דרישה, אבן העזר לח:ג
דרישה · Drisha, Even HaEzer 38:3
Open in the reader →1או שלא התנה בדבר אחר אלא אמר אם הדינר כו' . דין זה נלמד מפרק מי שאחזו (גיטין דף ע"ה) דקאמר שם באומר הרי זה גיטך ע"מ שתחזור לי הנייר מגורשת מ"ט משום דתנאי ומעשה בדבר א' הוא ותנאי בטל ומעשה קיים וכתבו התוס' שם דהיינו דוקא בדבר שהתנאי סותר המעשה דאין הגט חל עד שיתקיים התנאי ואז אין הגט בידה. ומש"ה לפי מאי דקי"ל דהאומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי בכה"ג אינה מגורשת עד שיתקיים התנאי ומש"ה נמי אמר רבא האומר הילך אתרוג זה במתנה ע"מ שתחזירהו לי נטלו והחזירו יצא לא החזירו לא יצא וכן רב אשי תירץ כן התם. ולכן כתב רבי' לקמן בסימן קמ"ג אם אמר ה"ז גיטך ע"מ שתחזור לי הנייר מגורשת ותתקיים התנאי. וע' בח"מ סי' ר"ז ס"ח כתב נמי רבינו בשם הרמב"ם ז"ל מי שהקנה לחבירו והתנה עליו ע"מ שתתן מקח זה או תמכרם לפלוני כו' אם לא קיים התנאי לא קנה עכ"ל והתם נמי הוה כתנאי והמעשה בדבר אחד דהכא דמה לי שהתנה שיתנהו לו או לאחר (אלא שצ"ע הלא כתב רבינו בסמוך בשם הרמב"ם דבמעכשיו או ע"מ א"צ משפטי התנאי) ורבינו שכתב הכא "אלא "אמר "אם "הדינר שאני מקדשך "בו שלי כו' משמע מדאמר לשון אם לא הוי תנאי מפני שהתנאי סותר המעשה אבל אם היה אומר ע"מ היה תנאו קיים והוה מקודשת ותתקיים התנאי מטעם שכתבתי (וצ"ע הא כתב בסמוך דגם בע"מ ובמעכשיו צריכין כל דיני התנאי) ולפ"ז צריכין לפרש מ"ש אם הדינר שלי ר"ל שתשאר הדינר שלי דהיינו שתחזירהו לי או שישאר שלי ולא יצא מרשותי תהיה מקודשת ובזה התנאי סותר המעשה דאם ישאר שלו או כשלא תהיה מקודשת אם לא לאחר שתחזיר הדינר במאי תהיה מקודשת דומיא דגט דהתם. וזה א"א לומרכן דהא אמרינן לעיל בתחלת סי' כ"ט דמתנה ע"מ להחזיר בקידושין אינו מתנה וא"כ מאי איריא אם דאפילו ע"מ נמי אם לא שנאמר דזה שאמרינן דמתנה ע"מ להחזיר דלא הוה מתנה היינו משום דדומה לחליפין כדפרי' לעיל סי' כ"ט ולכן הואיל שאינו אלא משום גזירה בעלמא לא אמרינן שאפילו בדיעבד לא תהיה מקודשת הואיל שמן התורה הוה מתנה. ובאמת שהרא"ש סתם דבריו בפ' מי שאחזו דף ק"ט ע"ג ולא כתב לדברי התוס' דלא בעינן תנאי ומעשה בב' דברים כי אם בדברים הסותרים גם בפ"ק דקידושין לא העתיק ל' התו' ע"ש ומ"מ אין מכאן ראייה לדחות מכח זה דברי התו' המוכרחים ממימרא דרבא ולמימר דהרא"ש לא ס"ל הכי אלא שהרא"ש לא נחית בפ' מי שאחזו אלא ללמד ולהודיע משפטי התנאים דבעינן תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר ואע"פ שלפי המסקנא בההוא עניינא א"צ דהא ע"מ קאמר ובע"מ שהוא כאומר מעכשיו א"צ ב' דברים שאינן סותרין זא"ז וכמ"ש שם בשם התוס' וכדתירץ רב אשי שם במסקנא מ"מ העתיק הרא"ש דברי רב אדא כדי ללמוד ממנה במקום דלא אמר ע"מ אלא בל' אם ואמר ה"ז גיטך אם תחזיר לי הנייר דהרי היא מגורשת דהתנאי בטל והמעשה קיים כיון דהכל הוא בדבר אחד: