דרישה, אבן העזר נ:ג

1וכשמשלמת לו מנכה השליש כו' . לכאורה היה נראה דזה קאי דוקא אמאכל ומשתה אבל הסבלונות של דברים העשוין ליבלות צריכין לשלם משלם דהא בסמוך הביא רבינו תשובת הרא"ש וכתב בסופה ז"ל הלכך כיון שחזרה בה חשבינן דמי הסבלונות מעיקרא בחשבון ונשבע שמעון כו' ע"ש ומשמע שצריכה לשלם לו כל מה שהיו שוים וכן משמע בגמרא בפרק מי שמת (בבא בתרא ד' קמ"ו ע"ב) דקאמר התם הדרה בה איהי הדרה אפילו כישא דירקי אמר רב הונא בריה דרב יהושע ושמין לה דמי בשר בזול וכמה דמי בשר בזול כל זוז וזוז חשבינן ליה ארבע דנקי דהיינו שני שלישי ושליש מנכת לו עכ"ל הגמרא וב"י הביאה משמע דבסבלונות שלא ממאכל ומשתה צריכה לשלם משלם דהא לא אמר אלא דמי בשר בזול וכן בש"ע כתב וז"ל חזרה היא חוזר הכל ואפי' המאכל והמשקה ונותנת דמיו בזול דהיינו שאם היו המאכל והמשקה ששה משלמת ארבע ולא זכר כלום כשמחזרת לו הסבלונות של דברים קטנים שמנכת לו שליש כך היה נראה לכאורה אבל אי אפשר לומר כן דהא הרשב"א כתב בתשובה ובית יוסף הביאה בסימן זה וז"ל המשדך בתו לחברו ושלח לו בגדים ותכשיטים ואחר כך נתבטלו השידוכין חייב להחזיר לו הכל כו' ומיהו מסתבר שמה שבלה בבגדים אפילו חזר בו היא פוחת שליש כדאמרינן בפרק מי שמת הדרה בה איהי כו' ושמין לו דמי בשר בזול. וחזר בו דהכא כחזרה בה דהתם דכאן וכאן מי שהוטל עליו לשלם הוא שחוזר בו עכ"ל ומ"ש בגמרא ושמין להם עד כדי דמי בשר בזול ולא נקט שאר דברים משום דלפני זה מיירי במאכל ובמשתה דקאמר היכא דהדר הוא סבלונות הדרי מאכל ומשתה לא הדרי ופירושו של סבלונות היינו דברים המתקיימים ופירוש של מאכל ומשתה היינו כל דבר שעשוי לבלות ונקט מאכל ומשתה לרבותא דלא תימא דוקא סבלונות מועטין שעשוין להשתמש בהן בבית אביה והן כלין אבל כדי יין וכדי שמן הדרי שהרי אפשר להתקיים ולא שלח לה על מנת שיאכלו בבית אביה את שלו קא משמע לן דכל שעשוי לבלות ולהאכיל לא הדר כן כתב הרמב"ן והר"ן ובית יוסף הביאה וע"ש מ"ש הרא"ש חשבינן דמי הסבלונות מעיקרא בחשבון וכן לפני זה כתב ודמי הסבלונות היו בחשבון היינו מלבד הפחת שהוא צריך לנכות לה דהיינו שליש הפחת והרא"ש לא מיירי השתא בהכי וסמך על הדין שכתב במקום אחר א"נ י"ל דהכא סבר הרא"ש שא"צ לנכות לה כלום הואיל שהוא מוחזק והיא באה להוציא מידו ואינו דומה להיכא שהיא מוחזקת והוא בא להוציא מידה. ע' בד"מ מ"ש בשם נ"י: