דרישה, אבן העזר נא:ג
דרישה · Drisha, Even HaEzer 51:3
Open in the reader →1וכן נראה דעת הרמב"ם . וכתב ב"י על דברי הרמב"ם וז"ל ומ"מ נראה שאין פירושם כדקס"ד דרבינו דכיון דסיים ואמר דאינו כשטר עד שיטרוף בכך מה לנו אם "יכתוב (גם נ"ל ראיה מל' הגמרא שקורא לפסיקה זו שטרי פסיקתא וכמ"ש רש"י בר"פ הנושא אמ"ש מאי לאו בכה"ג לא בשטרי פסיקתא ע"ש ש"מ דסתם פסיקתא היו כותבין ואף על גב דשם קאי אאיש ואשתו שפסקו אהדדי לא משמע לחלק בזה בין איש ואשה ובין אבי החתן והכלה כמ"ש רבינו בשם הרמב"ם דשוים הם לדינא) אלא פירושם כמ"ש ה"ה שהרמב"ם מפרש דלא ניתנו לכתוב ה"ק אין כתובתן עושה אותם שטר לגבות מן המשועבדין שלא עלה על דעתם להשתעבד כו'. ונלע"ד שגם זה לא נעלם מעיני רבינו שמשמעות לשון הרמב"ם הוא כן ושגם מש"ה קראה לו הגמרא שטר פסיקתא וכמ"ש אלא רבינו סבר שמ"ש בגמ' שלא נתנו לכתוב היינו לכתוב שטר סתם שאביה חייב לפלוני חתנו כך וכך וכן איפכא ומשום שמא ישתכח הדבר שמחמת פסיקת נדוניא הוא ויאמר שהוא שטר חוב גמור ויבא לטרוף בו ממשעבדי (וזה שדקדק רבינו וכתב "כדי שלא יוכל לטרוף ממשעבדי. כ"פ) אבל כל זמן שיודעים שמחמת פסיקה הוא אין טורפין בו ממשעבדי ז"ש הרמב"ם דאינו בשטר שיטרוף בכך וגם רש"י מודה בזה ומ"מ ס"ל שלא יכתבוהו משום שהוא ישתכח ויטרוף שלא כדין כיון שלא ניתן לכתוב מן הדין לטרוף בו אפי' שניהן רוצין משא"כ ר"י דס"ל דבשניהם רוצים טורפים בזה: