דרישה, אבן העזר סט:ג

1ואפי' היא אומרת איני נותנת לך כו' בפרק נערה שנתפתתה (כתובות דף מ"ז ע"ב) מסיים בהא ברייתא דקתני מעשה ידי אשה כנגד מזונותיה כו' לפיכך הבעל אוכל פירות ופריך מאי לפיכך ומשני מ"ד מיכל לא ניכלינהו אנוחי ננחינהו דא"כ מימנע ולא פריק קמ"ל דהא עדיפא זימנין דלא מלו ופריק לה מדידיה ופרש"י דלא מלו לא יהא בפירות כדי פרקונה והשתא כי אכלינהו ולא ידיע כמה היה פריק לה מדידיה דהכי תקנו דאיהו אכל בין רב ובין מעט והוא פריק כל כמה דהוי עכ"ל וכתבו התוס' והרא"ש דף קכ"ח ע"א משמע דתקנתא דידה היא מה שהבעל אוכל פירות וא"כ משמע דאי אמרה איני נפדית ואיני נותן לו פירות הרשות בידה וקש' מהא דקתני בברייתא פרקונה תחת פירות משמע דאכילת פירות עיקר התקנה דומיא דרישא דברייתא דמשום דס"ל דיכולה אשה לומר איני ניזונית ואיני עושה הגיה שם בברייתא דה"ק מעשה ידיה כנגד מזונותיה לומר מזונותיה עיקר התקנה אלא ע"כ צ"ל דאע"ג דתקנה דידה היא מ"מ אינה יכולה לומר איני נפדת ואיני נותן פירות כדי שלא תתערב בין הכותים ועוד כתבו טעמי אחריני ע"ש והשתא א"ש מ"ש רבינו ועוד תקנו כו' ומ"ש לפיכך אם אמר כו: ומ"ש ואפילו היא אומרת איני נותנת פירות כו' דלכאורה קשה מאי לשון ועוד תקנו כו' מנ"מ שתקנו זה כנגד זה או זה כנגד זה ומאי לפיכך ומאי ואפילו היא כו' אלא ה"ק כיון שעוד תקנו שיבא מעשה ידיה כנגד מזונותיה ועשו מזונות עיקר התקנה לפיכך יכולה לומר איני ניזונת ואיני עושה אבל הוא אינו יכול לומר כן וגם מדתקנו פדיונה כנגד אכילת פירות נכסיה ועשו אכילת פירות עיקר מה"ט אפילו היא אומרת איני נותן כו' אין שומעין אף על גב דאדרבא חכמים עשו תקנה זו לטובתה כדאיתא בגמרא זימנין דלא מלו כו' וכמ"ש מ"מ תקנו כאילו אכילת פירות עיקר כדי שלא יהא הברירה בידה ומ"מ כתב רבינו ואפילו היא אומרת כו' לאשמועינן דכ"ש אם הוא אמר איני אוכל ואיני פודה דאין שומעין לו דהא באמת לטובתה תקנו וכמ"ש וע"ל ר"ס ע"ח שכתב ואפילו אם יאמר איני פורק ולא אוכל פירותיה אין שומעין לו אע"פ שתקנו פדיונה תחת פירות כו' דשם כתב אפי' הוא וכאן כתב אפילו היא וכאשר כתבתי א"ש ולק"מ ואתא נמי שפיר מה שנותן טעם שאין שומעין לה כדי שלא תתערב כו' דלכאורה קשה למה שצריך לזה הטעם תיפוק ליה דאכילת פירות עיקר התקנה ופשיטא דאינה יכולה לומר כן אלא ודאי עיקר התקנה לטובתה נתקנה ולכן אמר הטעם כדי שלא תתערב כו':