דרישה, אבן העזר ז:ח
דרישה · Drisha, Even HaEzer 7:8
Open in the reader →1וכן גר עמוני ומואבי כו' ברייתא הוא בפ' אלמנה לכ"ג (יבמות דף ס"ח) וכך איתא התם בן ט' שנים ויום אחד גר עמוני ומואבי מצרי ואדומי כותי נתין חלל וממזר שבאו על כהנת לויה ישראלית פסלן ובגמרא יליף לה מקרא דובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה. ולויה וישראלית יליף לה מבת ובת וחלל יליף לה מולא יחלל זרעו מקיש זרעו לו מה הוא פי' כ"ג כשבא על אלמנה עושה אותה חללה אף זרעו שהוא חלל כשבא על אשה עושה אותה חללה. והרמב"ם פי"ח מהא"ב הביא הברייתא הזאת וכתב עליה בזה הל' וכן הגיורת והמשוחררת כו' מכאן אמרו כותי או עבד או נתין או ממזר או גר עמוני ומואבי כו' או חלל שבא על היהודי' עשו אותה זונה ונפסלה לכהונה ואם היתה כהנת פסולה מן התרומה. וכן לעיל בסי' ו' הביא רבינו דברי הרמב"ם בקיצור דבכל הני נעשית זונה. וכ' הראב"ד על הרמב"ם ליתנהו לכל הני כללי שאין זונה אלא מחייבי כריתות או מכותי ועבד שאין בהן קידושין מיהו כל הפסולין לבא בקהל אם באו עליה פסלוה מן הכהונה ומן התרומה ואפילו חלל משום דכתיב ולא יחלל זרעו מה הוא מחלל (דכשם דכ"ג פוסל את האלמנה בביאתו לכהונה שהרי עושה אותה חללה כך זרעו פוסל אותה לכהונה) אף זרעו מחלל אבל ללקות עליה משום זונה לא עכ"ל. ולפ"ז נוכל לומר ג"כ שרבינו סובר כדעת הראב"ד דכל חייבי לאוין וחלל פסלו אשה מכהונה בביאתה אלא שלא נקראת זונה ללקות עליה משום זונה ולכן כתב לעיל בסימן ז' שאין זונה אלא מחייבי מיתות או כריתות והיינו ללקות עליה משום זונה אבל לפוסלה מן הכהונה סובר ג"כ שכולן פסולין. ואפי' עבד או כותי סובר רבינו שגם הם עשאוה זונה כדעת התוס' והרא"ש והראב"ד וכ"כ רבינו בהדיא בריש סי' ז' בשבויה דנאסרה לכהן שמא נבעלה לכותי וה"ל זונה וכ"כ שם כמה פעמים) והא דנקט חייבי כריתות ומיתות למעוטי חייבי לאוין נקטינהו ולכך כתב רבינו תרי בבי כותי ועבד הבא על ישראלית כו' בפני עצמה וגר עמוני ומואבי כו' בפני עצמה מפני שפגם הולד אינו שוה וגם חילול' דהא אינו שוה כמ"ש והברייתא דנקט חלל גבי גר עמוני כו' היינו משום דבזה שוים שכולן פוסלין מהתרומה והטעם שגר עמוני אינו עושה אותה חללה לגמרי כמו חלל מפני שכל אחד נלמד מקרא בפני עצמו חלל לומדין מהא דלא יחלל זרעו מקיש זרעו לו. ועמוני ומואבי ואינך לומדים ממ"ש כי תהיה לאיש זר בקדש לא תאכל שלא מיעטה אלא מן התרומה וק"ל ולפ"ז שקטה קושית ב"י וז"ל בסי' ו' ואיני יודע היאך אפשר להראב"ד ולתו' ולהרא"ש לדחות ברייתא זו דגר עמוני כו' דקתני בהדיא דחייבי לאוין וחייבי עשה פסלי מכהונה והיינו ודאי מטעם שעשאה זונה ועוד הרי הרא"ש הביא הברייתא ומאי דאיתמר עלה בפרק אלמנה לכ"ג וצ"ע עכ"ל ונראה מכח קושיא זו סבר הב"י שזאת הברייתא אינה אליבא דהלכה לדעת הטור ולכן בספרי ב"י לא כתב כאן זאת הברייתא שמוחקה מן הספרים מכח הקושיא הנ"ל אבל א"צ כמ"ש, והכל עולה כהוגן: