דרישה, אבן העזר ע:א
דרישה · Drisha, Even HaEzer 70:1
Open in the reader →1וכן היא מסקנת א"א הרא"ש ו"ל בפרק המדיר סוף ד' קל"ד ז"ל שם המדיר את אשתו מליהנות לו עד ל' יום יעמיד פרנס כו' ואי קשיא לך דהכא אמרינן דאינו יכול להעמיד פרנס אלא עד שלשים יום ובס"פ אע"פ אמרינן המשרה אשתו ע"י שליש אלמא יכול לפרנסה ע"י שליש כל זמן שירצה וי"ל דהדירה (ר"ל דהתם יש שם איסור הנאה ואינה אוכלת עמו אפילו בליל שבת) שאני ובירושלמי מוקי דההיא בדקבלה עליה עכ"ל אם כן מדכתב הרא"ש תירוץ הירושלמי באחרונה ס"ל לרבי שכן הוא דעת והסכמת הרא"ש וא"כ ק' למה כתב רבי' לעיל וברשותו הוא ליתן לה כו' ע"כ צ"ל דמיירי בל' יום הראשונים דאפילו לפירוש הירושלמי ל' יום (וכמ"ש בסימן ע"ב כ"פ) יכול ליתן לה ע"י פרנס אפילו שלא מרצונה. או שכתב כן לפי שינויא קמא דהרא"ש דדוקא אם הדירה היא מקפדת אבל אם לא הדירה יכול לפרנס ע"י שליש כל זמן שירצה והכי הצעת דברי רבינו דמתחלה כתב וברשותו הוא ליתן לה כו' דתנן המשרה כו' ופשוטו דמשנה משמע דבידו וברשותו של בעל תליא מילתא אבל בירושלמי מפרש דמשנה זו איירי דוקא בדקבלה עליה וברשותה תליא ולא ברשותו ואפשר דלפי הירושלמי אפילו יום אחד לא יפרנס על ידי פרנס לכתחלה ובמדיר שאני שהוא רוצה להתגלגל עמו ע"י פרנס כיון שכבר הדירה סבירא אולי יתחרט או דהתם איירי בדברים קטנים כדמוכח בסי' ע"ב. ומש"ה סתם רבינו וכתב ובירושלמי משמע דאסור פרנסה כו' ור"ל שאינו תלוי ברשותו וכמ"ש. ומיהו מסיק בלשון הרמב"ם דמסיים וכתב דברשותו תליא וכמ"ש בתחלה ומשמע דהכי ס"ל לרבינו וכפשטא דלשון הגמרא דילן: