דרישה, אבן העזר עב:א
דרישה · Drisha, Even HaEzer 72:1
Open in the reader →1כתב הרמב"ם בנדרה היא וקיים לה הוא אם רוצה שתשב עמו כו' כצ"ל ופירושו אם הוא רוצה שהיא תשב עמו וכן משמע מדברי הר"ן וב"י מביאו שכ"כ ולשון הרמב"ם בעצמו מורה גם כן ע"ז מדכתב ואם הוא אומר אי אפשי כו' משמע שקודם זה מיירי שהוא רוצה בה וק"ל ולפ"ז יחלוק (עיין בק"ש בי"ד דלכאורה יש לומר דל"פ רבינו עם הרמב"ם בזה) הרמב"ם על רבינו שכתב לפני זה בנדרה היא וקיים הוא שיוציא מיד ויתן כתובה משמע בע"כ יוציא והרמב"ם סבר שברצונו תליא מילתא והוה לכתוב והרמב"ם כתב כי היכי שנשמע מינה שהיא פליג על סברתו מיהו אין זה כל כך קושיא שכמה פעמים כתב ב"י על דברי רבינו שלא דקדק בזה וכתב לשון כתב פלוני אף במקום שיש פלוגתא ולפעמים בהיפך. ודע שהרמב"ם לא כתב בהדיא דינו הנ"ל שברצון הבעל תליא מילתא לקיימה או להוציא וליתן לה כתובה כ"א בנדרה שלא לאכול אחד מהפירות ובנדרה מהיין ובגמרא פרק המדיר (כתובות דף ע"א) איתא שם בברייתא בנדרה מהיין כדברי הרמב"ם ומשם למד הרמב"ם לכתוב כן בנדרה מהפירות כמ"ש ה"ה והר"ן. והיה נלע"ד דדוקא בנדרים כאלו שלא תלאן בתשמיש סבירא ליה הכי אבל אם נדרה ותנאו בתשמיש וקיים לה הוא גם הרמב"ם מודה דלאו ברצונו תליא מילתא אלא דצריך להוציאה מיד וליתן לה כתובה מטעם דסברה מיסנא סני לי וא"א לה לעמוד עמו וסבירא ליה דדוקא בתלאה בתשמיש שבו האישות תלוי שייך לומר מיסנא סני לה אבל אם לא תלאה בתשמיש אלא נדרה סתם שלא תאכל פירות אין שייך שנאמר כ"כ אף אם שמע ולא היפר לה ומש"ה גם רבינו לא הביא דברי הרמב"ם כ"א בנדרה מלאכול אחד מהמינין ולא על נדרה מלהתקשט או לילך אל בית אביה או לבית אבל או לשאל כלים משכיניה שבכל אלו נדרים צריך לתלותן בתשמיש דאם לא כן אינו יכול להפר לה ושם לא כתב דברי הרמב"ם מטעם כדכתיבנא דבתלאו בתשמיש מודה הרמב"ם דצריך להוציאה בע"כ. אלא שמצאתי להר"ן שכתב בפרק המדיר ד' תק"ב האי יוציא דתנן משמע לו יוציא בע"כ אפילו רצה לקיימה מטעמא דמיסנא סני לי אלא שראיתי להרמב"ם ז"ל שכתב בפי"ב מה"א נדרה היא שלא תאכל אחד מכל הפירות כו' וב"י הביאו ע"ש ש"מ להר"ן שאף בתלאה בתשמיש דשייך לומר מיסני סני ס"ל להרמב"ם דברצון הבעל תליא מילתא ולא ידעתי מניין לו להר"ן הא לפרש דברי הרמב"ם כן ועיין בקונטרס שלי שהארכתי (בי"ד סי' רל"ה כ"פ):