דרישה, אבן העזר עו:א
דרישה · Drisha, Even HaEzer 76:1
Open in the reader →1וביום ח' שבים לבית כו' לשון המשנה בפרק אע"פ דף ס"א ע"ב התלמידים יוצאים שלא ברשות ל' יום והפועלים שבת אחד העונה האמורה בתורה הטיילים בכל יום הפועלים שתים בשבת החמרים אחת בשבת הגמלים אחת לשלשים הספנים אחת לששה חדשים ע"כ המשנה ובגמרא והפועלים שתים בשבת והתניא הפועלים אחת בשבת א"ר יוסי בר חנינא ל"ק כאן בעושין מלאכה בעירן כאן בעושין מלאכה בעיר אחרת ע"כ וכתבו התוספות הא דלא הקשה מרישא דמתני' דקתני הפועלים שבת אחת משום דרישא לאו בדין עונה מיירי אלא אדרבא אשמעינן דשרי לשנות ולבטל העונה ממה שהיה מנהגו תחלה אבל הברייתא דקתני אחד בשבת ולא קתני שבת א' ש"מ דאיירי מדין עונה ולא מיציאה שלא ברשות. ומשני אמת הברייתא איירי מדין עונה אלא מיירי בפועלים שמנהגם הוא לעשות מלאכה חוץ לעירן וקמ"ל דאף ע"ג דמנהגם כך לעשות מלאכה חוץ לעירם אפילו הכי אסור להן לשנות ולבטל לשהות יותר והמתניתין אשמעינן דפועלים שמנהגם לעשות מלאכה בעירם שעונתן ב"פ בשבוע מ"מ יכולין לשנות לעשות מלאכה חוץ לעירן ולא ישמשו כ"א פ"א בשבוע כפועלים שמנהגן כן לעשות מלאכה חוץ לעירם. נמצא שאין כאן אלא שני מידות בפועלים שתים בשבת ואחד בשבת ורישא דמתני' דקתני שפועלים יוצאין שלא ברשות שבת אחד אינו ר"ל שיאחרו שבת אחד ולא ישובו עד יום שמיני דהא כ"ש הוא מפועלים שמנהגם לעשות מלאכה חוץ לעירם אפ"ה אסורין לשהות מלשמש שבעה ימים אלא מחויבים לשמש פ"א תוך שבעה ימים וכדקתני בברייתא הפועלים אחד בשבת ק"ו פועלים שמנהגם לעשות מלאכה בעירן שלא ישנו לשהות יותר אלא רצה לומר שבת אחד שלא ישמשו כ"א אחד בשבת. וזהו דעת ר"י שס"ל דאין בפועלים אלא ב' מידות. אבל ר"י בר ברוך ס"ל דרישא דמתני' דקתני יוצאין שלא ברשות שבת אחד דוקא קתני שכל שבעה ימים הן חוץ לביתם ואינן מחוייבים לשוב עד יום שמיני אלא שבאם דרכן ללון בכל לילה בבית בזה יש חילוק אם גם מלאכתן בעירן מחויבים לשמש ב"פ בשבוע ואם מלאכתן חוץ לעירן פ"א בשבת. ולר"י בר ברוך מתיישב יותר לשון רישא דברייתא וגם מ"ש שם ברישא דמתני' דכועלים יוצאין שלא ברשות שבת אחד קאי אכל מיני פועלים בין אם עושין מלאכה בעירן שעונתם לשמש ב"פ בשבוע בין עושין מלאכה בעיר אחרת שעונתן פ"א בשבוע. עכ"פ אם רוצים לשנות לעשות מלאכה חוץ לעירן וגם ללון שם הרשות בידן אפילו שלא ברשות נשותיהן רק שישובו ביום ח' ומפני שלשון המשנה והברייתא מתיישבת יותר לפי' ר"י בר ברוך מש"ה כתבוהו הרא"ש לחוד בהלכותיו ורבינו נמשך אחריו כמ"ש כאן. אבל בא"ח סי' ר"ס ולעיל בא"ע סי' כ"ה לא כתב אלא ב' מידות בפועלים וכדעת ר"י הנ"ל וה"ט משום דנמשך שם אחר לשון הגמרא שלא הוזכר בה בפירוש אלא ב' מידות הנ"ל גם הרי"ף והרמב"ם לא כתבו אלא ב' מידות ודוק היטב שם בתוס' ותמצא דבריהן מבוארים כמ"ש. ועל הב"י יש לתמוה שהעתיק דברי התוס' ואח"כ כתב והרא"ש כתב סתם כדברי ר"י בר ברוך וכך הם דברי רבינו והמשך הלשון כך הוא הפועלים שאין לנים בביתם ויוצאים ז' ימים כו' עונתם פ"א בשבוע וכן החמרים פ"א בשבת דפעם אחד שכתב קאי לפועלים שאין לנים בביתם כו' ולחמרים ופשוט הוא עכ"ל ותימא היאך כתב בדעת הרא"ש כר"י בר ברוך וכך הם דברי רבינו ואח"כ כתב שפעם אחת בשבת גבי החמרים קאי ג"כ אפועלים שאין לנים בביתם כו' וא"כ לא יהיה כ"א ב' מידות ועוד לפי דבריו מה יהיה בין פועלים שלנו בכל לילה בביתם לפועלים שהם חוץ לביתם כל שבעה ולמה חילק רבינו ביניהם היה לו לכוללם ייחד וצ"ל שס"ל שפעם אחת בשבוע ר"ל בסוף שבוע דהיינו ביום ח' וזהו דוחק ונראה שדעת ב"י היה שפועלים שחוזרין ולנים בכל לילה בביתם פ"א בשבוע אימת שירצו ומאותה עונה מחוייבים שלא יאחרו מלשמש עוד כ"א ז' ימים אימת שירצו תוך אותן ז' ימים וכן לעולם נמצא דלפעמים גם הם ישמשו ב"פ תוך ז' ימים מה שאין כן הלנים חוץ לביתם רק שמחוייבים לשוב לביתם לצורך העונה לא ישמשו כ"א פ"א בשבת לעולם ויהיו שפיר שלשה מדות אבל זהו דוחק דהא שבים ביום שמונה קאמר ועוד קשה וכי סתם פועלים שבים לביתם בכל יום ח' אלא ודאי מ"ש וביום ח' שבים לביתם רצה לומר צריכין ומחוייבים הם לשוב לביתם ביום ח' לקיים עונתן ומ"ש רבינו והחמרים פ"א בשבת ולא כלל החמרים ופועלים שלנו בביתם כל לילה ביחד היינו משום דבמתני' לא קתני אלא הפועלים שתים בשבת והחמרים פ"א בשבת ופועלים שלנו בכל לילה בביתו לא הוזכר במשנה ולכן כתב רבינו החמרים בפני עצמו כמו שהוא שנוי במתני':