דרישה, אבן העזר עז:ד
דרישה · Drisha, Even HaEzer 77:4
Open in the reader →1שיש מנהגות אחרות במורדת רצה לומר מנהג דייני דמתיבתא דכתב הרי"ף כו' עיין פרישה אבל כל האחרונים חולקין עליו כמ"ש ב"י דאין כופין לעולם במורדת ובענין הממון נוהגין כדייני דמתיבתא ולהכי כתב הטור אבל הרי"ף כתב כו' כלומר נ"מ גם לדידן לענין הממון דקי"ל כוותיה וכמ"ש בשם הר"מ והרא"ש כ"כ ב"י בדף צ"ט ע"ד בד"ה גם הר"ן כתב כו' ובדף קפ"ד בד"ה ומ"ש רבינו אבל רב אלפס כו' ומוכח ממה שכתב שם דף צ"ט ע"ד שס"ל דתקנת דדייני מתיבתא נתקנה אדין מורדת בעינא ומצערנא ליה וזהו תימא (איך יעלה על הדעת לומר כן דאין לתקנה זו לומר שהדור היה צריך לכך דאף אם תרצה לצער אותו הלא אינה מבקשת גט ממנו כ"פ) שהוא דלא כמ"ש הרז"ה והרמב"ן והרא"ש והרמ"מ דמכולם מוכח דלא נתקנה אלא בטענת מאיס עלי וכן מוכח מלשון דייני מתיבתא מיניה וביה וכמו שכתבתי כל אחד במקומו וטעם דבית יוסף דסבר שהרמב"ם סבר שדיני דמתיבתא איירי בצערנא ליה משום שהרמב"ם אחר שכתב כל דיני מורדת דצערנא ליה כתב ז"ל כתבו הגאונים שיש מנהגות אחרות כו' וב"י מביאו בדף ק' בתחילת ע"א וסבר בית יוסף מדכתב דיני דמתיבתא אמורדת דצערנא ליה סבירא ליה להרמב"ם שהם איירי בצערנא ליה ואין זה מוכרח דיכול להיות מ"ש הרמ"מ דיני דמתיבתא קאי אתחילת דבריו שכתב בתחלה דין מורדת דמאיס עלי ולא כתבם תיכף על דיני מורדת דמאיס משום שגומר בתחלה כל דיני דגמרא. ועיין מ"ש בגליון בית יוסף שלי מה שיש להקשות עליו וכתבתינהו נמי כאן פרקים פרקים כל א' במקומו משמעות לשון הרי"ף והרא"ש ורבינו והרמ"מ דמשמע מינייהו דמיירי במאיס. ומ"ש הר"ן שאף הרמב"ם כ"כ ע"ש לא כיוון הר"ן אלא להביא ראיה מהרמב"ם דכיון שס"ל שראוי לדון בדין התלמוד בענין הממון שא"צ לשלם לה נצ"ב שלה וכמ"ש ב"י גופא בסימן זה דף ק' ע"ב בד"ה ומ"ש רבינו אבל רב אלפס כתב כו' ע"ש. גם בזה נדון כדין התלמוד לסברת הר"ן דאין כופין בדין מורדת ולא כדיני דמתיבתא כו' ע"ש ודו"ק: