דרישה, אבן העזר פא:ב
דרישה · Drisha, Even HaEzer 81:2
Open in the reader →1קונם מה שאני עושה לפיך כו' ז"ל הגמרא תנן קונם מה שאני עושה לפיך א"צ להפר כו' ר"י בן נורי אמר יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור ואמר שמואל הלכה כר"י בן נורי ופריך והאמר שמואל אין אדם אוסר דשלב"ל ומשני באומרת יקדשו ידי לעושיהן דידים איתנהו בעולם וכי קאמרה הכי מי מתקדשי הא משעבדא ליה דאמרה לכי מיגרשא ומי איכא דאילו השתא לא קדוש ולקמיה קדוש כו' עד אלא אמר רב אשי קונמות קאמרת שאני קונמות דקדושת הגוף נינהו דאמר רבא הקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מידי שיעבוד ופירש"י דקדושת הגוף נינהו כקדושת מזבח שאין להם פדיון כך אין פודין לקונם להיות מותר למי שנאסר עליו שהרי אינו הקדש גמור לתפוס פדיונו דאינו נאסר אלא לאיש א' בלבד. וכיון דכקדושת הגוף נינהו מפקיע מידי שיעבוד שהיא משועבדת לבעלה ודוקא בלשון קונם אבל בלא קונם אלא שאמרה יקדשו ידי לעושיהן לא חל הנדר כיון שהיא משועבדת לו ואף כי יגרשנה לא יחול דדבר דהשתא לא חל גם לאחר זמן לא חל אבל בלשון קונם דמן הדין הו"ל לחול מיד קודם גירושין דהא קונם מפקיע מידי שיעבוד אלא שחכמים אלמוה לשיעבודיה דבעל שלא יחול כל זמן שהיא תחתיו אבל מיד שיגרשנה יחול גמרא ורש"י בפרק אע"פ דף נ"ט. אלא שצ"ע שהרמב"ם בפ"ו מהלכות ערכין כתב והביאו ב"י וגם בש"ע וז"ל אשה שאמרה יקדשו ידי לעושיהן או שנדרה שלא יהנה ממע"י כו' עד אבל צריך להפר לה שמא יגרשנה כו' והלא באומרת יקדשו ידי לחוד אינו חל וא"ל שר"ל שאומרת ג"כ לשון קונם ולשון הגמרא תופס בקיצור שהרי מדכתב או שנדרה לא יהנה כו' ש"מ דברישא לא מיירי בהכי ובלא"ה יש לתמוה על הרמב"ם שכתב שגם האיש שאומר על אשתו יקדשו ידיך לעושיהן הרי כל מע"י קודש ואנן לא קי"ל הכי וכבר תמה הר"ן עליו בדף תצ"ג ע"א וב"י הביאו: