דרישה, אבן העזר פה:ג
דרישה · Drisha, Even HaEzer 85:3
Open in the reader →1ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל אלא דוקא כו' כגון שמכרה כתובתה בטובת הנאה דעת רבינו מאחר שכתב הרא"ש לשם כתובה משמע דוקא כתובה קאמר ולא נכסי צ"ב ומש"ה כתב גם אדברי ב"ה ול"נ לא"א הרא"ש ז"ל ותימה הא כתב לעיל האשה שמכרה כתובה ונדוניא דהיינו נצ"ב שאין הבעל אוכל פירות ועיין בספרי פרק האשה שנפלו סי' י"ב עכ"ל מ"ו ועוד נראה דכ"ש הוא דאם סבר במכרה כתובתה בטובת הנאה דלא שקיל הבעל כלום אעפ"י שהכתובה היא שלו ומכ"ש במכרה נצ"ב בט"ה דלא שקיל כלום דהם שלה וע"ק מה בא ב"ה לחדש במ"ש שאם מכרה צאן ברזל כו' הלא גמרא ערוכה היא במכרה כתובתה בטובת הנאה וגם זה בכלל דהא כל שכן הוא מכתובתה וכמ"ש וע"ק לי מה שכתב רבינו וכ"כ ב"ה שאם מכרה כו' דמשמע דסבר רבינו מדכתב ב"ה באם מכרה נצ"ב בט"ה דלא אוכל הבעל פירות ה"ה סבר נמי בולדי דולדות דלא שקלינהו ומנ"ל זאת הסברא דילמא ב"ה סבר דנצ"ב וכתובה דין א' להם וכמו שס"ל להרא"ש דבכתובה לא שקיל הבעל כלום ומחלק בין כתובה למידי אחרינא ה"ה נמי ב"ה סבר כן ועוד מהו ל' שאם מכרה כו' ונלע"ד דלק"מ וה"פ דברי רבינו מ"ש וכ"כ ב"ה שאם מכרה ר"ל שב"ה כתב גם כן כפי' הרי"ף דאין הבעל נוטל אלא ולדות ולא ולדי ולדות והביא ב"ה ראיה לדבריו מהא "שאם מכרה נצ"ב דאין הבעל אוכל הפירות וא"כ ה"ה בפירות נ"מ. ועל זה כתב רבינו שלא נראה להרא"ש דבריו דדוקא בכתובה והוא הדין בנצ"ב דשוין הן הוי דינא הכי דמעלמא אתו אבל לא בולדי דולדות דלא מעלמא אתו: