דרישה, אבן העזר צ:ח
דרישה · Drisha, Even HaEzer 90:8
Open in the reader →1ואי בעי לוקח מחרים כו' נראה דה"ק (ר"ל בא ליישב הגירסא אי לא מודה בלא וי"ו. כ"פ) אי לא מודה אי בעי לוקח כו' אית ליה דינא להחרים סתם ור"ל אם לא מודה ואתא הלוקח לב"ד ומבקש שיתנו חרם אי לא עבד הערמה. ומן ואי בעי לוקח עד ולדעתי נמשך הלשון בטענת התובע שבא לבית דין ומבקש ואומר כיון שאינו מודה יתנו לי חרם על הדבר ויודע דעביד הערמה ושמכרה לדעתו (נראה דר"ל דמ"ש רבינו ואם בא לוקח מחרים עליה כמו להחרים עליה דבעל כו' כ"פ) וע"ז קאמר שהדין עמו שינתנו ע"ז חרם. ומ"ש אית ליה ליתן חרם מן הדין סתם ר"ל אבל לא לנוכח כיון דליכא כאן טענה ודאית וק"ל. אלא שק' שהר"ן בפרק נערה שנתפתתה דף תפ"ז סוף ע"א כתב ג"כ דברי רבי' אפרים וכתבו כלשון רבינו ובמקום אי לא מודה כ' שם ואי בוי"ו וזה לא יתכן לפירוש זה וכ"כ ג"כ ה"ה בפרק כ"ב מה"א ואי בוי"ו ע"כ היה נראה דה"ק דמתחילה איירי באם הבעל מודה שהמעות של המכירה היה בידו אלא שאומר שלא ברשותו מכרה אזי הדין שמחרים עליו לנוכח ואחר כך אמר ואי לא מודה שהמעות בידו אזי אינו מחרים עליו לנוכח אלא מחרים סתם אבל זהו דוחק דא"כ עיקר חסר מן הספר על כן נראה כמו שפירשתי בפרישה: