דרישה, אורח חיים קמא:א
דרישה · Drisha, Orach Chayim 141:1
Open in the reader →1משום דתרי קלי לא משתמעי וכתב ב"י ומשמע מתוך דברי הרא"ש דצריך העולה לקרות בנחת עם הש"ץ כדי שלא תהא ברכתו לבטלה וכן כתבו התוס' סוף פ"ק דב"ב ור"י אבוהב כתב שמעתי שכבר כתב בספר הזוהר שאין לקרות כלל אלא אחד וראוי לחוש לדבריו אם האמת הוא כך שאני לא ראיתיו כתוב אלא שמעתיו עכ"ל ואני זכיתי למוצאו והוא בפ' ויקהל וכתב לבסוף ומיהו אפשר דאפי' לדברי הזוהר רשאי לקרות עם הש"ץ והוא שלא ישמיע לאזניו וכן משמע מל' הזוהר וכן ראוי לעשות לקרות העולה בנחת בענין שלא ישמיע לאזניו עכ"ל ב"י ותמה אני על הב"י דהזוהר מדמה הקריאה לתפלה ובתפלה פסק ב"י לעיל בסימן ק"א דצריך להשמיע לאוניו ובקריאה פוסק דלא ישמיע לאזניו וגם בתפלה כתב הב"י כאן בפשיטות דלא ישמיע לאזניו וזה ליתא גם ל' הזוהר דכתב ז"ל אי ההוא צלותא אשתמע לאזניו דבר נש לית מאן דציית לה לעילא. נ"ל דר"ל לאזניו דבר נש אחריני זולת המתפלל וכדמשמע סיום לשונו כי מאן דשמעה בקדמייתא. דמשמע כיון שהשמיע תפלתו לאחרים תו לא יפנו למעלה לתפלתו ויועיל לזה שהשמיע לו תפלתו מלמטה. אבל המתפלל גופא ודאי ס"ל דמותר להשמיע לאזניו וה"ה בקריאה. אבל מדברי רבינו אינו משמע כן מדכתב והא דאמרינן כו' פי' בקול רם דטעמא משום דתרי קלי לא משתמעי ואי קרא בנחת רק שישמיע לאזניו משתמע כדמוכח נמי בסי' ק"א גבי תפלה דאסור להתפלל בהגבהת קולו משום טירדא דציבורא ובלחש שישמיע קולו לאזניו מותר ע"ש. וכתב בד"מ ול"נ שאין הכרח מדברי הזוהר כלל יותר ממה שמוזכר במגילה דבתורה לא יקראו שנים שפי' הפוסקים דמיירי בקול רם משום דתרי קלי לא משתמעי וה"ה דדברי הזוהר מיירי בכה"ג ותדע שהרי בימי הזוהר לא נהגו מנהג דידן שהש"ץ היה קורא את הכל אלא העולים היו קוראין כדין התלמוד ולכך כתב שם דלא יקרא אחר עמו ומ"ש דליהוי חד קאים עליה ושתיק וכתב נמי חד קרי וחד לשתוק דמשמע קצת שהיו נוהגין מנהג דידן אינו כן אלא ר"ל כמו שהוא בתוספתא דבעינן אחד שמחזן על הקורא והוא בעי לשתוק ואין לזוז מדברי הפוסקים ואף אם היה הזוהר חולק עליהן כנ"ל ודלא כב"י שכתב דלא שבקי דברי הזוהר מפני דברי הפוסקים והוצרך לעשות פשרה ביניהם עכ"ל: