דרישה, אורח חיים קסד:א
דרישה · Drisha, Orach Chayim 164:1
Open in the reader →1נוטל אדם ידיו שחרית. התוספות מקשים בפרק כ"ה מהא דאמרינן בע"פ הנוטל ידיו לא יקדש משום דקידוש מפסיק בין נטילת ידים לסעודה ואמרינן בפרק אלו דברים מוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים משום דתיכף לנט"י סעודה. והשתא הא מועיל תנאי אפי' כל היום ואר"ת דה"מ כשמתנה שחרית. ועי"ל דאע"ג דמועיל תנאי לרב אף שלא בשעת הדחק היינו אם אין מים בסמוך א"נ שיש לו וצריך לדברים אחרים. ורבינו יונה תירץ קושית התוס' בפרק אלו דברים מהא דתנן מוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין כו' דשאני היכא שהתנה דמועיל אפילו אינו סומך נטילה לסעודה משא"כ גבי מזיגת הכוס דכיון שלא התנה בנטילת שחרית ונתחייב ליטול בשעת אכילה בזה אמרו תיכף לנטילה סעודה. וקושיא שנייה מנטל ידיו לא יקדש תירץ דמן הדין סגי בנטילה ראשונה (ובאלו דברים בדברי ר' יונה הוסיף דמשום דקידוש צורך סעודה היא והוי כאילו התנה דאין קידוש אלא במקום סעודה ומש"ה הוי כאילו התנה) אבל מאחר שהחכמים תיקנו לקדש תחלה והוא לא עשה כן קנסו אותו לחזור וליטול ידיו שנית עכ"ל. ובזה מובן למה לא תירץ ר' יונה קושיא שניה בתירוץ ראשון אלא שכאן בקידוש א"צ תנאי הואיל וצורך סעודה הוא הוי כאילו התנה. אבל התוס' תירצו הכל בתירוץ אחד משום שתלוי הכל בנטילת שחרית דוקא וכל שלא התנה בשחרית תו לא מועיל תנאי. משא"כ לפי' הר"י שהכל מועיל בזה רק שאין תנאי מועיל בנטילה שהיא בשעת אכילה ודו"ק: