דרישה, אורח חיים ריג:ב
דרישה · Drisha, Orach Chayim 213:2
Open in the reader →1אבל ברכה אחרונה אין זימון אלא לפת נראה לפת ל"ד אלא ה"ה מיני דייסא העשוי מחמשת מיני דגן וכמ"ש הרא"ש לעיל סימן קע"ח ולענין דברים הטעונין ברכה במקומן וטעם חילוק בין ברכה ראשונה לאחרונה כתבתי לעיל ריש סי' קס"ב. ועיין בב"י בס"ס שהביא לשון הרשב"א ז"ל וכתב הרשב"א בפ' כיצד מברכין כו' עד וכמו שמברך להן אחר ברכת היין כך להם ברכה אחרונה עכ"ל אמת שבל' הזה כתיב ג"כ בחידושי הרשב"א פר' כיצד מברכין ריש דף ל"ח אבל נלע"ד שט"ס הוא וצ"ל ברה"ז וטעו המדפיסים והדפיסו ברכת היין. וה"פ מאחר שכבר קבעו יחד לפת כמו שאותו קביעות מועיל להן שא' מהן יכול לזמן ולפטור (בדברים הבאים לאחר הסעודה שטעונין ברכה לפניהן ולאחריהן) המסובים האחרים מבהמ"ז כך יכול לפטור אותן א' מהן בברכה אחרונה דכותבת אף שבעלמא אין זימון לפירות וכן מוכח בהדיא שם בחידושי רשב"א ע"ש ריש דף כ"ח דכתב דר"ג דנתן לר"ע רשות לברך ולזמן משום דר"ג לטעמיה דס"ל דמברכין ג' ברכות אכל ז' מינים ור"ע עבד כרבנן ולא בירך אחריו כ"א מעין ג' ברכות וכתב הרשב"א דר"ע לא היה דעתו לפטור האחרים דאין זימון לפירות והביא אח"כ דברי הראב"ד דכתב דדעת ר"ע היה לפטור גם אחרים וה"ט משום דסבר כיון דקבעו לפת מועיל הקביעות ג"כ לברכה אחרונה ופירות הבאים לאחר המזון קודם ברכת המזון דטעונין ברכה לפניהן ולאחריהן וק"ל: