דרישה, אורח חיים רמו:ג
דרישה · Drisha, Orach Chayim 246:3
Open in the reader →1שאדם מצווה על שביתת בהמתו ודוקא בשבת אבל בי"ט מותר דאין מצווה על שביתתה בי"ט רמ"א. וכתב עוד ז"ל לדברי הכל נראה שכל שהשכירו בד' וה' אפילו כלי שעושין בו מלאכה שרי ליקח שכר שבת בהבלעה וא"צ לומר שמותר להשאילו בד' וה' דאפילו בע"ש שרי כמ"ש רבינו בסמוך מעתה אל תטעה במה שכתב בהגהות מרדכי פ"ק דשבת וז"ל הרוקח פסק אפילו השאילו לאמצע השבוע צריך ליקחנו בע"ש ע"כ דההיא פסקא אתי כב"ש דס"ל אדם מצוה על שביתת בהמתו כו' וכתב עוד וכן מ"ש הרוקח בסי' ש"ד אם יש ליהודים ספינה אינו יכול להשכירו לעכו"ם כו' עד כב"ש כו' ע"ש הנה לפי מה שהציע ב"י לפנינו היה נראה דוחק לומר על הגהות מרדכי והרוקח עמודי עולם שיפסקו הלכה כב"ש במקום ב"ה והיה נלע"ד לתרץ דלק"מ דמ"ש הרוקח בסי' ש"ד איירי במשכיר לעכו"ם בע"ש דאסור לכ"ע משום דנראה כעושה בשליחותו של הישראל וכן מה שכתב הגהות מרדכי בשמו איירי נמי כשהשאיל לו בע"ש והא דכתב לאמצע השבוע ר"ל שהשאילו בע"ש עד אמצע שבוע שאחריו וכן דייק הלשון דאל"כ הל"ל באמצע או מאמצע לא לאמצע אלא ודאי שר"ל שהשאילו בע"ש עד אמצע השבוע וקמ"ל דאף דלא השאילו על יום השבת בלבד אלא גם לאחריו אפ"ה אסור ואע"ג דקי"ל כתוס' והרא"ש ורבינו דשאלה מותר אפי' בע"ש י"ל דבהא לא ס"ל להרוקח כוותייהו וטעמו כיון דמשום מראית עין הוא הרואה יסבור שהשכירו לו אבל שוב ראיתי ברוקח סי' מ"א שכתב ז"ל אבל כלים שעושין בהם מעשה כגון מרא ומחרישה וכלי נגר וקורדם אדם מוזהר על שביתתם אפי' שהשאילם באמצע השבת צריך ליקחם בע"ש עכ"ל הרי לפנינו דכתב בהדיא דאדם מוזהר על שכירתן והיינו כב"ש דס"ל דאדם מוזהר על שביתת כליו ודלא כב"ה. וגם כתב שם באמצע ולא לאמצע ודע שט"ס יש בב"י שם בסוף דברי הרוקח שכתב ז"ל אינו הוא עכ"ל וצ"ל עכ"ל אינו הוא. והאי אינו הוא מלשון ב"י שכ"כ אדברי הרוקח וק"ל. ועוד כתב בב"י בד"ה אבל בהמתו אסור כו' ז"ל ומתוך דברים אלו יתבאר לך שמ"ש הרוקח בסימן ש' בהמת ישראל ביד עכו"ם אם העכו"ם עושה בה מלאכה בשבת מאחר שאין לוקח שכירות מותר כו' אין לו על מה שיסמוך עכ"ל ב"י ולכאורה הדבר תמוה הלא אפי' בכלים אסור אפי' בהשאלה אע"ג דאינו נוטל שכר וכ"ש בבהמה וצ"ל דבכלים דלעיל איירי בלכתחילה דאסור להשאיל וכאן איירי בדיעבד בשכבר הוא בידו ולכאורה היה נראה ליישב דמ"ש בהמת ישראל ביד עכו"ם שהוא בידו ועל אחריותו של עכו"ם ומש"ה הוא מותר דכיון שהוא באחריותו לענין אונסין כשלו הוא ולפ"ז לק"מ על הרוקח גם מה שכתב ב"י ולשון מותר שכתב הרוקח צריך ביאור כיון שהוא כבר בידו לא נתיישב לשון מותר: