דרישה, אורח חיים תט:א
דרישה · Drisha, Orach Chayim 409:1
Open in the reader →1כגון שהוא כהן והעירוב בבית הקברות אינו עירוב וכו' וכתב הב"י בשם הרמב"ם דאפילו ישראל גם כן אין עירובו עירוב שכן משמע מסוגיא דגמרא דמוקי פלוגתייהו דרבנן ור"י באסור לקנות בית באיסורי הנאה וכיון דטעמיה דרבנן משום דאסור לקנות בית באיסורי הנאה מה לי כהן מה לי ישראל והעלה דרבינו שכתב דוקא כהן אבל ישראל הוי עירוב משמע ליה דלא איצטריך לאוקמא פלוגתייהו בהכי אלא כדי דלא נצטרך לומר למאן דאמר מצוה לאו ליהנות נתנו כתנאי אמרה לשמעתיה אבל לפום קישטא דמילתא לא מפקינן מתניתין מפשטא ופליגי במצות דלאו ליהנות נתנו כו' ואיני מבין דבריו מה הועיל בזה והלא עדיין יש לתמוה על רבינו מאחר דטעמא דרבנן הוא דמצות ליהנות נתנו מה לי כהן ומה לי ישראל וגם זולת זה דברי הב"י תמוהים מאד הפלא ופלא להמעיין בגמרא דפרק בכל מערבין (עירובין דף ל') ובאשר"י דף קי"ז ריש ע"ב כי שם בגמרא מייתי דפליגי בתרתי דרבי יודא עם רבנן ת"ק שלו האחד הוא מ"ש שם במשנה ר"פ בכל מערבין דלת"ק אסור לכהן לערב כ"א בבית הפרס ולא בבית הקברות ורבי סבר אפילו בבית הקברות מפני שיכול להוציאו לחוץ ולילך ולאכול ובזה הפלוגתא מסיק בגמרא דפליגי אי אהל זרוק שמיה אוהל ובפלוגתא דהני תנאי דתניא הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל רבי מטמא ורבי יוסי בר' יהודא מטהר ובזאת הפלוגתא כתב הרא"ש דאין הלכה כר"י משום דקיל"ן אוהל זרוק לא שמיה אוהל נמצא דאינו יכול לבא למקום עירובו ובכה"ג כ"ע מודו דאין עירובו עירוב וזהו ממש כדברי רבינו הוא וישראל שיוכל לילך ולבא שם למקום עירובו בבית הקברות פשיטא דמותר לשני טעמים הנ"ל ומאי דמסיק שם פלוגתא שנייה דפליגי אי עירב לכהן בתוך קבר מידי דיכול גם כהן לבא למקום עירובו אלא שהעירוב בקבר עצמו שהוא אסור בהנאה דרבנן סברי אסור להניח עירובו שם לכהן ור"י מתיר ובזה מסיק הגמרא הטעם דפליגי אי ניחא ליה דמינטרא בתר קניית העירוב וכמ"ש לעיל ולכי ה"ט דרבנן דאסרי בכהן ה"ה בישראל נמי אלא להודיעך כוחו דר"י דמתיר נקט כהן וכפי' רש"י שם בהדיא ובזה הדין לא איירי רבינו הכא ויכול להיות שגם רבינו ס"ל דאסור אפילו לישראל כיון שהניח העירוב במקום איסור הנאה דרבנן אלא שרבינו מיירי שהניחו בבה"ק בין הקברים שאותו מקום מותר בהנאה ולא בתוך הקברות והרמב"ם שסתם דבריו ונקט טעמא לאיסור משום שהניחו במקום איסור הנאה כו' ע"ש בפ"ו דהלכות עירובין צ"ל דמיירי דהניחו בתוך הקבר ומש"ה אסור אפילו לישראל אבל היותר נלע"ד דאפילו הניחו בתוך הקבר מתיר רבינו לישראל לערב שם כרבי יהודא דהא קיל"ן הלכה כדברי המיקל בעירוב וכמ"ש הרשב"א על הרמב"ם והביאו המ"מ ומ"ש הרמב"ן בזה ע"ש ורבינו ס"ל כהרשב"א וכן מוכח מדברי הרא"ש אביו שהרי ג"כ הקשה לנפשיה במאי דפסק בפלוגתא קמא הלכה כרבנן מהא דקיימא לן הלכה כדברי המיקל בעירוב ועוד דאמרינן בפרק חלון הלכה כרבי יהודא בכל מקום כו':