דרישה, אורח חיים יג:א
דרישה · Drisha, Orach Chayim 613:1
Open in the reader →1וברשותו הוא לנעול כו' ז"ל ב"י אעפ"י שהוא במקום שאין בו סכנת עקרב מאחר שלא נאסרה לגמרי שהרי אם היו העקרבים מותר לנעול שפיר דמי לברך וכו' מדוייק הוא בלשון הרא"ש שכתב כיון ששכיח וברשותו הן לנעלם כגון מפני סכנת עקרב מותר לברך וכיוצא בהם הוא לשון הר"ן וכתבו עוד הרא"ש והר"ן טעם אחר למה אינו נמנע מלברך שעשה לי צרכי בי"כ אע"פ שהולך יחף מפני שעל מנהגו של עולם הוא מברך כשם שהוא מברך הנותן לשכוי בינה אע"ג דלא שמע קול תרנגולא ואין כן דעת הרמב"ם ז"ל שהרי כתב ההולך יחף אינו מברך שעשה לי כל צרכי וכבר כתבתי בזה בסי' מ"ו עכ"ל ותימא איך כתב בשם הרא"ש שמברך שעשה לי כל צרכי על סדר העולם ולעיל בסי' מ"ו כתב ב"י בשם הרא"ש אהך ברכה גופא כיון שהיא ע"ש הנאתו נתקנה אינו בכלל ברכות שהם על סדר העולם שוב ראיתי באשר"י ד' צ"ב ע"ג דלא הוזכר שם טעם זה ברא"ש ע"כ נ"ל דט"ס הוא בב"י תיבת הרא"ש והר"ן לבדו כתבו דס"ל כן בכל הנהו הברכות המסודרים זא"ז כמ"ש ב"י בשמו לעיל סו' מ"ו אבל הרא"ש ס"ל כתוס' אך על רבינו יש לתמוה מ"ש שמברכין משום שבידו לנעול לכשיצטרך ולעיל בסימן מ"ו כתב השוכב על מטתו כו' דלא יברך ושמא יש לחלק דשאני התם דשוכב על מטתו ואינו יכול ללבוש ולנעול משא"כ הכא דהוא בידו וברשותו או שאני ברכה שעשה לי כל צרכי שהיא ברכה כוללת ואינה מיוחדת דוקא לנעילת הסנדל אלא שתקנוהו לאמרו בשעת נעילה וכיון ששייכים גם אשאר הנאות וגם הנעילה היא בידו וברשותו לכך מברכין אותה וק"ל. וא"ל שבעל העיטור פתח בתרתי בנטילת ידים ושעשה לי כל צרכי והוא סיים בחדא בכל צרכי לחוד. וי"ל כיון שכתב לפני זה דאנו נוהגין ליטול ידים שחרית תו לא היה צריך לכתוב דמותר לברך ענ"י וגם בכלל כ"ש הוא שהרי מותר קצת לכ"ע וע"ש וק"ל: